Name: דברי הימים א
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

1 ויבדל דויד ושרי הצבא לעבודה, לבני אסף והימן וידותון, הניבאים בכינורות בנבלים, ובמצלתיים; ויהי, מספרם, אנשי מלאכה, לעבודתם.

1 ואלה היו בני דויד, אשר נולד-לו בחברון: הבכור אמנון, לאחינועם היזרעאלית, שני דנייאל, לאביגיל הכרמלית.

1 ויהי, אחרי-כן, ויך דויד את-פלשתים, ויכניעם; וייקח את-גת ובנותיה, מיד פלשתים.

1 וישלח חורם מלך-צור מלאכים, אל-דויד, ועצי ארזים, וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו, בית.

1 ויאמר דויד--זה הוא, בית יהוה האלוהים; וזה-מזבח לעולה, לישראל. {פ}

1 ובני ראובן בכור-ישראל, כי הוא הבכור--ובחללו יצועי אביו, ניתנה בכורתו לבני יוסף בן-ישראל; ולא להתייחש, לבכורה.

1 וייקבצו כל-ישראל אל-דויד, חברונה לאמור: הנה עצמך ובשרך, אנחנו.

1 ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושוטריהם המשרתים את-המלך לכול דבר המחלקות, הבאה והיוצאת חודש בחודש, לכול, חודשי השנה: המחלוקת, האחת--עשרים וארבעה, אלף. {פ}

1 ואלה, הבאים אל-דויד לציקלג, עוד עצור, מפני שאול בן-קיש; והמה, בגיבורים, עוזרי, המלחמה.

1 וייוועץ דויד, עם-שרי האלפים והמאות--לכל-נגיד.

1 למחלקות, לשוערים--לקורחים, משלמיהו בן-קורא מן-בני אסף.

1 ויאמר דויד המלך לכל-הקהל, שלמה בני אחד בחר-בו אלוהים נער ורך; והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה, כי ליהוה אלוהים.

1 ולבני אהרון, מחלקותם: בני אהרון--נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר.

1 ויביאו, את-ארון האלוהים, ויציגו אותו, בתוך האוהל אשר נטה-לו דויד; ויקריבו עולות ושלמים, לפני האלוהים.

1 ודויד זקן, ושבע ימים; וימלך את-שלמה בנו, על-ישראל.

1 ויעש-לו בתים, בעיר דויד; ויכן מקום לארון האלוהים, ויט-לו אוהל.

1 ויהי, כאשר ישב דויד בביתו; ויאמר דויד אל-נתן הנביא, הנה אנוכי יושב בבית הארזים, וארון ברית-יהוה, תחת יריעות.

1 בני, יהודה: פרץ חצרון וכרמי, וחור ושובל.

1 בני, לוי: גרשום, קהת ומררי.

1 אלה, בני ישראל: ראובן שמעון לוי ויהודה, יששכר וזבולון.

1 ופלשתים, נלחמו בישראל; וינס איש-ישראל מפני פלשתים, וייפלו חללים בהר גלבוע.

1 ובנימין--הוליד, את-בלע בכורו; אשבל, השני, ואחרח, השלישי.

1 וכל-ישראל, התייחשו, והנם כתובים, על-ספר מלכי ישראל; ויהודה הוגלו לבבל, במעלם. {ס}

1 ויעמוד שטן, על-ישראל; ויסת, את-דויד, למנות, את-ישראל.

1 אדם שת, אנוש.

1 ויהי, אחרי-כן, וימת, נחש מלך בני-עמון; וימלוך בנו, תחתיו.

1 ולבני יששכר, תולע ופואה ישוב ושמרון--ארבעה. {ס}

1 ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים, וינהג יואב את-חיל הצבא וישחת את-ארץ בני-עמון ויבוא ויצר את-רבה, ודויד, יושב בירושלים; ויך יואב את-רבה, ויהרסהא.

1 ויקהל דויד את-כל-שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את-המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל-רכוש-ומקנה למלך ולבניו עם-הסריסים והגיבורים, ולכל-גיבור חיל--אל-ירושלים.

2 ויידע דויד, כי-הכינו יהוה למלך על-ישראל: כי-נישאת למעלה מלכותו, בעבור עמו ישראל. {ס}

2 וייקח דויד את-עטרת-מלכם מעל ראשו וימצאה משקל כיכר-זהב, ובה אבן יקרה, ותהי, על-ראש דויד; ושלל העיר הוציא, הרבה מאוד.

2 ולמשלמיהו, בנים--זכריהו הבכור, ידיעאל השני, זבדיהו השלישי, יתניאל הרביעי.

2 לבני אסף, זכור ויוסף ונתניה ואשראלה--בני אסף: על, יד-אסף, הניבא, על-ידי המלך.

2 דן יוסף ובנימין, נפתלי גד ואשר. {פ}

2 כי יהודה גבר באחיו, ולנגיד ממנו; והבכורה, ליוסף. {ס}

2 ויאמר דויד--לכנוס את-הגרים, אשר בארץ ישראל; ויעמד חוצבים, לחצוב אבני גזית, לבנות, בית האלוהים.

2 ויאמר דויד אעשה-חסד עם-חנון בן-נחש, כי-עשה אביו עימי חסד, וישלח דויד מלאכים, לנחמו על-אביו; ויבואו עבדי דויד אל-ארץ בני-עמון, אל-חנון--לנחמו.

2 ואלה שמות בני-גרשום, לבני ושמעי.

2 ויאסוף את-כל-שרי ישראל, והכוהנים והלויים.

2 על המחלוקת הראשונה, לחודש הראשון--ישובעם, בן-זבדיאל; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

2 וימת נדב ואביהוא לפני אביהם, ובנים לא-היו להם; ויכהנו, אלעזר ואיתמר.

2 ויאמר נתן אל-דויד, כול אשר בלבבך עשה: כי האלוהים, עימך. {ס}

2 השלישי לאבשלום בן-מעכה, בת-תלמיי מלך גשור; הרביעי, אדונייה בן-חגית.

2 והיושבים, הראשונים, אשר באחוזתם, בעריהם: ישראל, הכוהנים, הלויים, והנתינים.

2 נוחה, הרביעי, ורפא, החמישי.

2 וככל-כוחי הכינותי לבית-אלוהיי, הזהב לזהב והכסף לכסף והנחושת לנחושת הברזל לברזל, והעצים, לעצים; אבני-שוהם ומילואים אבני-פוך ורקמה, וכול אבן יקרה ואבני-שיש--לרוב.

2 ויך, את-מואב; ויהיו מואב עבדים לדויד, נושאי מנחה.

2 גם-תמול גם-שלשום, גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא, את-ישראל; ויאמר יהוה אלוהיך לך, אתה תרעה את-עמי את-ישראל, ואתה תהיה נגיד, על עמי ישראל.

2 נושקי קשת, מיימינים ומשמאילים באבנים, ובחיצים, בקשת--מאחי שאול, מבנימין.

2 ויאמר דויד לכול קהל ישראל, אם-עליכם טוב ומן-יהוה אלוהינו נפרצה נשלחה על-אחינו הנשארים בכול ארצות ישראל, ועימהם הכוהנים והלויים, בערי מגרשיהם; וייקבצו, אלינו.

2 וראיה בן-שובל, הוליד את-יחת, ויחת הוליד, את-אחומיי ואת-להד; אלה, משפחות הצרעתי. {ס}

2 ויכל דויד, מהעלות העולה והשלמים; ויברך את-העם, בשם יהוה.

2 ויקם דויד המלך, על-רגליו, ויאמר, שמעוני אחיי ועמי: אני עם-לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית-יהוה, ולהדום רגלי אלוהינו, והכינותי, לבנות.

2 אז, אמר דויד, לא לשאת את-ארון האלוהים, כי אם-הלויים: כי-בם בחר יהוה, לשאת את-ארון יהוה ולשרתו--עד-עולם. {פ}

2 וידבקו פלשתים, אחרי שאול ואחרי בניו; ויכו פלשתים, את-יונתן ואת-אבינדב ואת-מלכישוע--בני שאול.

2 ויאמר דויד אל-יואב, ואל-שרי העם, לכו ספרו את-ישראל, מבאר שבע ועד-דן; והביאו אליי, ואדעה את-מספרם.

2 קינן מהללאל, ירד.

2 ובני תולע, עוזי ורפיה ויריאל ויחמיי ויבשם ושמואל ראשים לבית-אבותם לתולע, גיבורי חיל, לתולדותם--מספרם בימי דויד, עשרים-ושניים אלף ושש מאות. {ס}

3 וייקח דויד עוד נשים, בירושלים; ויולד דויד עוד, בנים ובנות.

3 ויהיו בנים, לבלע--אדר וגרא, ואביהוד.

3 ועוד, ברצותי בבית אלוהיי, יש-לי סגולה, זהב וכסף: נתתי לבית-אלוהיי למעלה, מכל-הכינותי לבית הקודש.

3 ואלה אבי עיטם, יזרעאל וישמא וידבש; ושם אחותם, הצללפוני.

3 חנוך מתושלח, למך.

3 לידותון--בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתיתיהו שישה, על ידי אביהם ידותון בכינור, הניבא, על-הודות והלל ליהוה. {ס}

3 החמישי שפטיה, לאביטל; השישי יתרעם, לעגלה אשתו.

3 ויך דויד את-הדדעזר מלך-צובה, חמתה, בלכתו, להציב ידו בנהר-פרת.

3 בני ראובן, בכור ישראל: חנוך ופלוא, חצרון וכרמי.

3 ובני, קהת--עמרם ויצהר, וחברון ועוזיאל. {ס}

3 וברזל לרוב למסמרים לדלתות השערים, ולמחברות--הכין דויד; ונחושת לרוב, אין משקל.

3 ויקהל דויד את-כל-ישראל, אל-ירושלים, להעלות את-ארון יהוה, אל-מקומו אשר-הכין לו.

3 הראש אחיעזר ויואש, בני השמעה הגבעתי, ויזיאל ופלט, בני עזמוות; וברכה, ויהוא הענתותי.

3 ויבואו כל-זקני ישראל אל-המלך, חברונה, ויכרות להם דויד ברית בחברון, לפני יהוה; וימשחו את-דויד למלך על-ישראל, כדבר יהוה ביד-שמואל. {ס}

3 והאלוהים אמר לי, לא-תבנה בית לשמי: כי איש מלחמות אתה, ודמים שפכת.

3 בני יהודה, ער ואונן ושלה--שלושה נולד לו, מבת-שוע הכנענית; ויהי ער בכור יהודה, רע בעיני יהוה--וימיתהו. {ס}

3 ויחלק לכל-איש ישראל, מאיש ועד-אישה--לאיש, כיכר-לחם, ואשפר, ואשישה.

3 ותכבד המלחמה על-שאול, וימצאוהו המורים בקשת; ויחל, מן-היורים.

3 ויאמר יואב, יוסף יהוה על-עמו כהם מאה פעמים--הלוא אדוני המלך, כולם לאדוני לעבדים; למה יבקש זאת אדוני, למה יהיה לאשמה לישראל.

3 ואת-העם אשר-בה הוציא, וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות, וכן יעשה דויד, לכול ערי בני-עמון; וישב דויד וכל-העם, ירושלים. {ס}

3 ובני עוזי, יזרחיה; ובני יזרחיה, מיכאל ועובדיה ויואל ישייה חמישה--ראשים כולם.

3 וייספרו, הלויים, מבן שלושים שנה, ומעלה; ויהי מספרם לגולגלותם לגברים, שלושים ושמונה אלף.

3 ויאמרו שרי בני-עמון לחנון, המכבד דויד את-אביך בעיניך, כי-שלח לך, מנחמים; הלוא בעבור לחקור ולהפוך ולרגל, הארץ, באו עבדיו, אליך.

3 ויחלקם דויד--וצדוק מן-בני אלעזר, ואחימלך מן-בני איתמר: לפקודתם, בעבודתם.

3 מן-בני-פרץ, הראש לכל-שרי הצבאות--לחודש הראשון. {ס}

3 ונסבה את-ארון אלוהינו, אלינו: כי-לא דרשנוהו, בימי שאול.

3 ובירושלים, ישבו, מן-בני יהודה, ומן-בני בנימין--ומן-בני אפריים, ומנשה.

3 עילם החמישי יהוחנן השישי, אליהועיניי השביעי.

3 ויהי, בלילה ההוא; ויהי, דבר-אלוהים, אל-נתן, לאמור.

4 ויאסוף דויד את-בני אהרון, ואת-הלויים. {ס}

4 ואלה שמות הילודים, אשר היו-לו בירושלים: שמוע ושובב, נתן ושלמה.

4 שישה, נולד-לו בחברון, וימלוך-שם, שבע שנים ושישה חודשים; ושלושים ושלוש שנה, מלך בירושלים. {ס}

4 ויאמרו כל-הקהל, לעשות כן: כי-ישר הדבר, בעיני כל-העם.

4 בני, יואל--שמעיה בנו גוג בנו, שמעי בנו.

4 וילך דויד וכל-ישראל ירושלים, היא יבוס; ושם, היבוסי, יושבי, הארץ.

4 ודבר-המלך, חזק על-יואב; וייצא יואב, ויתהלך בכל-ישראל, ויבוא, ירושלים.

4 מאלה, לנצח על-מלאכת בית-יהוה, עשרים וארבעה, אלף; ושוטרים ושופטים, ששת אלפים.

4 ותמר, כלתו, ילדה לו, את-פרץ ואת-זרח; כל-בני יהודה, חמישה. {ס}

4 ויאמר שאול אל-נושא כליו שלוף חרבך ודוקרני בה, פן-יבואו הערלים האלה והתעללו-בי, ולא אבה נושא כליו, כי ירא מאוד; {ס} וייקח שאול את-החרב, וייפול עליה.

4 ויהי, אחרי-כן, ותעמוד מלחמה בגזר, עם-פלשתים; אז הכה סיבכיי החושתי, את-סיפיי מילידי הרפאים--וייכנעו.

4 וייקח חנון את-עבדי דויד, ויגלחם, ויכרות את-מדוויהם בחצי, עד-המפשעה; וישלחם.

4 עותיי בן-עמיהוד בן-עומרי בן-אמרי בן-בני, מן-בני-פרץ בן-יהודה. {ס}

4 ולעובד אדום, בנים--שמעיה הבכור, יהוזבד השני, יואח השלישי ושכר הרביעי, ונתנאל החמישי.

4 נוח שם, חם ויפת. {ס}

4 וילכוד דויד ממנו אלף רכב, ושבעת אלפים פרשים, ועשרים אלף, איש רגלי; ויעקר דויד את-כל-הרכב, ויותר ממנו מאה רכב.

4 שלושת אלפים כיכרי זהב, מזהב אופיר; ושבעת אלפים כיכר-כסף מזוקק, לטוח קירות הבתים.

4 ופנואל אבי גדור, ועזר אבי חושה; אלה בני-חור בכור אפרתה, אבי בית לחם.

4 ואבישוע ונעמן, ואחוח.

4 לך ואמרת אל-דויד עבדי, כה אמר יהוה: לא אתה תבנה-לי הבית, לשבת.

4 ועל מחלוקת החודש השני, דודיי האחוחי ומחלוקתו, ומקלות, הנגיד; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

4 להימן--בני הימן בוקייהו מתניהו עוזיאל שבואל וירימות חנניה חנני, אליאתה גידלתי ורוממתי עזר, יושבקשה מלותי, הותיר מחזיאות.

4 ויימצאו בני-אלעזר רבים לראשי הגברים, מן-בני איתמר--ויחלקום: לבני אלעזר ראשים לבית-אבות, שישה עשר, ולבני איתמר לבית אבותם, שמונה.

4 ועליהם לתולדותם לבית אבותם, גדודי צבא מלחמה, שלושים ושישה, אלף: כי-הרבו נשים, ובנים.

4 ועצי ארזים, לאין מספר: כי-הביאו הצידונים והצורים עצי ארזים, לרוב--לדויד. {פ}

4 וייתן לפני ארון יהוה, מן-הלויים--משרתים; ולהזכיר ולהודות ולהלל, ליהוה אלוהי ישראל. {ס}

4 וישמעיה הגבעוני גיבור בשלושים, ועל-השלושים.

4 בני מררי, מחלי ומושי; ואלה משפחות הלוי, לאבותיהם.

4 ויבחר יהוה אלוהי ישראל בי מכול בית-אבי, להיות למלך על-ישראל לעולם--כי ביהודה בחר לנגיד, ובבית יהודה בית אבי; ובבני אבי--בי רצה, להמליך על-כל-ישראל.

5 ויאמרו יושבי יבוס, לדויד, לא תבוא, הנה; וילכוד דויד את-מצודת ציון, היא עיר דויד.

5 מיכה בנו ראיה בנו, בעל בנו.

5 וייתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-דויד; ויהי כל-ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש, שולף חרב, ויהודה, ארבע מאות ושבעים אלף איש שולף חרב.

5 לזהב לזהב ולכסף לכסף, ולכל-מלאכה ביד חרשים; ומי מתנדב, למלאות ידו היום ליהוה.

5 בני-פרץ, חצרון וחמול. {ס}

5 ואחיהם, לכול משפחות יששכר, גיבורי, חיילים; שמונים ושבעה אלף, התייחשם לכול. {ס}

5 כל-אלה בנים להימן, חוזה המלך בדברי האלוהים--להרים קרן; וייתן האלוהים להימן, בנים ארבעה עשר--ובנות שלוש.

5 ויבוא, ארם דרמשק, לעזור, להדדעזר מלך צובה; ויך דויד בארם, עשרים-ושניים אלף איש.

5 ותהי-עוד מלחמה, את-פלשתים; ויך אלחנן בן-יעיר, את-לחמי אחי גולית הגיתי--ועץ חניתו, כמנור אורגים. {ס}

5 וגרא ושפופן, וחורם.

5 שר הצבא השלישי לחודש השלישי, בניהו בן-יהוידע הכוהן ראש; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף.

5 ויקהל דויד את-כל-ישראל, מן-שיחור מצריים ועד-לבוא חמת, להביא את-ארון האלוהים, מקרית יערים.

5 וארבעת אלפים, שוערים; וארבעת אלפים, מהללים ליהוה, בכלים, אשר עשיתי להלל. {ס}

5 וירא נושא-כליו, כי מת שאול; וייפול גם-הוא על-החרב, וימות. {ס}

5 ויבחר ואלישוע, ואלפלט.

5 ואלה נולדו-לו, בירושלים: שמעא ושובב ונתן ושלמה, ארבעה, לבת-שוע, בת-עמיאל.

5 לגרשום--לבני בנו יחת בנו, זימה בנו.

5 וירמיה ויחזיאל ויוחנן, ויוזבד הגדרתי. {ס}

5 כי לא ישבתי, בבית, מן-היום אשר העליתי את-ישראל, עד היום הזה; ואהיה מאוהל אל-אוהל, וממשכן.

5 ויחלקום בגורלות, אלה עם-אלה: כי-היו שרי-קודש ושרי האלוהים, מבני אלעזר ובבני איתמר. {ס}

5 בני יפת--גומר ומגוג, ומדיי ויוון ותובל; ומשך, ותירס. {ס}

5 לבני, קהת--אוריאל השר, ואחיו מאה ועשרים. {ס}

5 ולאשחור אבי תקוע, היו שתי נשים: חלאה, ונערה.

5 עמיאל השישי יששכר השביעי, פעולתיי השמיני: כי בירכו, אלוהים. {ס}

5 וילכו ויגידו לדויד על-האנשים וישלח לקראתם, כי-היו האנשים נכלמים מאוד; ויאמר המלך שבו בירחו, עד אשר-יצמח זקנכם ושבתם. {ס}

5 ומכל-בניי--כי רבים בנים, נתן לי יהוה; ויבחר בשלמה בני--לשבת על-כיסא מלכות יהוה, על-ישראל.

5 ומן-השילוני, עשיה הבכור ובניו.

5 אסף הראש, ומשנהו זכריה; יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתיתיה ואליאב ובניהו ועובד אדום ויעיאל, בכלי נבלים ובכינורות, ואסף, במצלתיים משמיע.

5 ויאמר דויד, שלמה בני נער ורך, והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל-הארצות, אכינה נא לו; ויכן דויד לרוב, לפני מותו.

6 ויבחר ואלישמע, ואליפלט.

6 ולשמעיה בנו נולד בנים, הממשלים לבית אביהם: כי-גיבורי חיל, המה.

6 בכול אשר-התהלכתי, בכל-ישראל, הדבר דיברתי את-אחד שופטי ישראל, אשר ציוויתי לרעות את-עמי לאמור: למה לא-בניתם לי, בית ארזים.

6 כל-אלה על-ידי אביהם בשיר בית יהוה, במצלתיים נבלים וכינורות, לעבודת, בית האלוהים--על ידי המלך, אסף וידותון והימן.

6 ומן-בני-זרח, יעואל; ואחיהם, שש-מאות ותשעים.

6 ובני, גמר--אשכנז ודיפת, ותוגרמה. {ס}

6 ויעל דויד וכל-ישראל בעלתה, אל-קרית יערים אשר ליהודה: להעלות משם, את ארון האלוהים יהוה יושב הכרובים--אשר-נקרא שם.

6 ויכתבם שמעיה בן-נתנאל הסופר מן-הלוי, לפני המלך והשרים וצדוק הכוהן ואחימלך בן-אביתר, וראשי האבות, לכוהנים וללויים--בית-אב אחד, אחוז לאלעזר, ואחוז אחוז, לאיתמר. {פ}

6 ותלד לו נערה את-אחוזם ואת-חפר, ואת-תימני ואת-האחשתרי; אלה, בני נערה.

6 ובניהו ויחזיאל, הכוהנים--בחצוצרות תמיד, לפני ארון ברית-האלוהים.

6 ויראו בני עמון, כי התבאשו עם-דויד; וישלח חנון ובני עמון אלף כיכר-כסף, לשכור להם מן-ארם נהריים ומן-ארם מעכה ומצובה, רכב, ופרשים.

6 בנימין, בלע ובכר וידיעאל--שלושה.

6 ובני זרח, זמרי ואיתן והימן וכלכול ודרע--כולם חמישה. {ס}

6 ותהי-עוד מלחמה, בגת; ויהי איש מידה, ואצבעותיו שש-ושש עשרים וארבע, וגם-הוא, נולד להרפא.

6 הוא בניהו גיבור השלושים, ועל-השלושים; ומחלוקתו, עמיזבד בנו. {ס}

6 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל, ושרי האלפים והמאות, ולשרי, מלאכת המלך.

6 וימת שאול ושלושת בניו, וכל-ביתו יחדיו מתו.

6 ולוי, ובנימין, לא פקד, בתוכם: כי-נתעב דבר-המלך, את-יואב.

6 ויאמר דויד--כל-מכה יבוסי בראשונה, יהיה לראש ולשר; ויעל בראשונה יואב בן-צרויה, ויהי לראש.

6 לבני, מררי--עשיה השר, ואחיו מאתיים ועשרים. {ס}

6 ונוגה ונפג, ויפיע.

6 אלעוזיי וירימות ובעליה ושמריהו, ושפטיהו החרופי.

6 יואח בנו עידוא בנו, זרח בנו יאותריי בנו.

6 ויאמר לי--שלמה בנך, הוא-יבנה ביתי וחצרותיי: כי-בחרתי בו לי לבן, ואני אהיה-לו לאב.

6 וישם דויד, בארם דרמשק, ויהי ארם לדויד, עבדים נושאי מנחה; ויושע יהוה לדויד, בכול אשר הלך.

6 ויקרא, לשלמה בנו; ויצווהו לבנות בית, ליהוה אלוהי ישראל. {ס}

6 בארה בנו--אשר הגלה, תילגת פלנאסר מלך אשור; הוא נשיא, לראובני.

6 ויחלקם דויד, מחלקות; {ס} לבני לוי, לגרשון קהת ומררי. {ס}

6 ואלה, בני אחוד; אלה הם ראשי אבות, ליושבי גבע, ויגלום, אל-מנחת.

7 לבני, גרשום--יואל השר, ואחיו מאה ושלושים. {ס}

7 ומן-בני, בנימין--סלוא, בן-משולם, בן-הודוויה, בן-הסנואה.

7 וייצא הגורל הראשון, ליהויריב, {ס} לידעיה, השני. {ס}

7 ויהי מספרם עם-אחיהם, מלומדי-שיר ליהוה: כל-המבין--מאתיים, שמונים ושמונה.

7 ויישב דויד, במצד; על-כן קראו-לו, עיר דויד.

7 ונוגה ונפג, ויפיע.

7 ובני, כרמי--עכר עוכר ישראל, אשר מעל בחרם. {ס}

7 ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד, {ס} כה אמר יהוה צבאות, אני לקחתיך מן-הנווה, מן-אחרי הצאן--להיות נגיד, על עמי ישראל.

7 אלקנה ויישייהו ועזראל ויועזר, וישובעם--הקורחים.

7 בני, קהת--עמינדב בנו, קורח בנו אסיר בנו.

7 בני שמעיה, עותני ורפאל ועובד אלזבד אחיו--בני-חיל; אליהו, וסמכיהו.

7 ואלישמע ובעלידע, ואליפלט. {פ}

7 ויאמר דויד, לשלמה: בני--אני היה עם-לבבי, לבנות בית לשם יהוה אלוהיי.

7 ואחיו, למשפחותיו, בהתייחש, לתולדותם--הראש יעיאל, וזכריהו.

7 ובני יוון, אלישה ותרשישה, כיתים, ורודנים. {ס}

7 ויירע בעיני האלוהים, על-הדבר הזה; ויך, את-ישראל. {ס}

7 ויחרף, את-ישראל; ויכהו, יהונתן, בן-שמעא, אחי דויד.

7 לגרשוני, לעדן ושמעי. {ס}

7 והכינותי את-מלכותו, עד-לעולם: אם-יחזק, לעשות מצוותיי ומשפטיי--כיום הזה.

7 וייתנו לעבודת בית-האלוהים, זהב כיכרים חמשת-אלפים ואדרכונים ריבוא, וכסף כיכרים עשרת אלפים, ונחושת ריבוא ושמונת אלפים כיכרים; וברזל, מאה-אלף כיכרים.

7 ויראו כל-איש ישראל אשר-בעמק, כי נסו, וכי-מתו, שאול ובניו; ויעזבו עריהם, וינוסו, ויבואו פלשתים, ויישבו בהם. {ס}

7 הרביעי לחודש הרביעי, עשהאל אחי יואב, וזבדיה בנו, אחריו; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

7 וירכיבו את-ארון האלוהים, על-עגלה חדשה, מבית, אבינדב; ועוזא ואחייו, נוהגים בעגלה.

7 ובני בלע, אצבון ועוזי ועוזיאל וירימות ועירי חמישה ראשי בית אבות, גיבורי, חיילים; והתייחשם, עשרים ושניים אלף, ושלושים, וארבעה.

7 וישכרו להם שניים ושלושים אלף רכב, ואת-מלך מעכה ואת-עמו, ויבואו, ויחנו לפני מידבא; {ס} ובני עמון, נאספו מעריהם, ויבואו, למלחמה. {ס}

7 ונעמן ואחייה וגרא, הוא הגלם; והוליד את-עוזא, ואת-אחיחוד.

7 ובני, חלאה--צרת וצוחר, ואתנן.

7 ביום ההוא, אז נתן דויד בראש, להודות, ליהוה--ביד-אסף, ואחיו. {ש}

7 וייקח דויד, את שלטי הזהב, אשר היו, על עבדי הדדעזר; ויביאם, ירושלים.

8 ואהיה עימך, בכול אשר הלכת, ואכרית את-כל-אויביך, מפניך; ועשיתי לך שם, כשם הגדולים אשר בארץ.

8 והנמצא איתו אבנים, נתנו לאוצר בית-יהוה--על יד-יחיאל, הגרשוני.

8 ויפילו גורלות משמרת, לעומת כקטון כגדול--מבין, עם-תלמיד. {פ}

8 ובני איתן, עזריה. {ס}

8 בני לעדן, הראש יחיאל וזיתם ויואל--שלושה. {ס}

8 ויאמר דויד, אל-האלוהים, חטאתי מאוד, אשר עשיתי את-הדבר הזה; ועתה, העבר-נא את-עוון עבדך, כי נסכלתי, מאוד. {פ}

8 וייבן העיר מסביב, מן-המילוא ועד-הסביב; ויואב, יחייה את-שאר העיר.

8 ויהי, ממוחרת, ויבואו פלשתים, לפשט את-החללים; וימצאו את-שאול ואת-בניו, נופלים בהר גלבוע.

8 אל נולדו להרפא, בגת; וייפלו ביד-דויד, וביד-עבדיו. {פ}

8 וישמע, דויד; וישלח, את-יואב, ואת כל-צבא, הגיבורים.

8 ויהי עליי דבר-יהוה, לאמור, דם לרוב שפכת, ומלחמות גדולות עשית: לא-תבנה בית, לשמי--כי דמים רבים, שפכת ארצה לפניי.

8 ויבניה, בן-ירוחם, ואלה בן-עוזי, בן-מכרי; ומשולם, בן-שפטיה, בן-רעואל, בן-יבנייה.

8 כל-אלה מבני עובד אדום, המה ובניהם ואחיהם, איש-חיל בכוח, לעבודה--שישים ושניים, לעובד אדום.

8 ומטבחת ומיכון ערי הדדעזר, לקח דויד נחושת רבה מאוד; בה עשה שלמה, את-ים הנחושת ואת-העמודים, ואת, כלי הנחושת. {פ}

8 ושחריים, הוליד בשדה מואב, מן-שלחו, אותם--חושים ואת-בערא, נשיו.

8 הודו ליהוה, קראו בשמו-- {ס} הודיעו בעמים, עלילותיו. {ר}

8 ובני בכר, זמירה ויועש ואליעזר ואליועיניי ועומרי וירמות ואבייה, וענתות, ועלמת; כל-אלה, בני-בכר.

8 החמישי לחודש החמישי, השר שמהות היזרח; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

8 לחרים, {ר} השלישי, {ס} לשעורים, הרביעי. {ס}

8 לבני, אליצפן--שמעיה השר, ואחיו מאתיים. {ס}

8 אלקנה בנו ואביסף בנו, ואסיר בנו.

8 וישמעו פלשתים, כי-נמשח דויד למלך על-כל-ישראל, ויעלו כל-פלשתים, לבקש את-דויד; וישמע דויד, וייצא לפניהם.

8 ודויד וכל-ישראל, משחקים לפני האלוהים--בכל-עוז; ובשירים ובכינורות ובנבלים ובתופים, ובמצלתיים ובחצוצרות.

8 ובלע, בן-עזז, בן-שמע, בן-יואל; הוא יושב בערוער, ועד-נבו ובעל מעון.

8 ועתה לעיני כל-ישראל קהל-יהוה, ובאוזני אלוהינו, שמרו ודרשו, כל-מצוות יהוה אלוהיכם--למען תירשו את-הארץ הטובה, והנחלתם לבניכם אחריכם עד-עולם.

8 ויועאלה וזבדיה בני ירוחם, מן-הגדור.

8 וקוץ הוליד, את-ענוב ואת-הצובבה, ומשפחות אחרחל, בן-הרום.

8 בני, חם--כוש ומצריים, פוט וכנען.

8 ואלישמע ואלידע ואליפלט, תשעה.

9 הנה-בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה, והניחותי לו מכל-אויביו, מסביב: כי שלמה יהיה שמו, ושלום ושקט אתן על-ישראל בימיו.

9 וייצא הגורל הראשון, לאסף--ליוסף; {ס} גדליהו, השני--הוא-ואחיו {ר} ובניו, שנים עשר. {ס}

9 ופלשתים, באו; ויפשטו, בעמק רפאים.

9 ומן-הגדי נבדלו אל-דויד למצד מדברה גיבורי החיל, אנשי צבא למלחמה--עורכי צינה, ורומח; ופני אריה פניהם, וכצביים על-ההרים למהר.

9 תחת בנו אוריאל בנו, עוזייה בנו ושאול בנו.

9 לבני, חברון--אליאל השר, ואחיו שמונים. {ס}

9 למלכייה, {ר} החמישי, {ס} למיימין, השישי. {ס}

9 השישי לחודש השישי, עירא בן-עיקש התקועי; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

9 והתייחשם לתולדותם, ראשי בית אבותם, גיבורי, חיל--עשרים אלף, ומאתיים.

9 ויהי יעבץ, נכבד מאחיו; ואימו, קראה שמו יעבץ לאמור, כי ילדתי, בעוצב.

9 ובני חצרון, אשר נולד-לו--את-ירחמאל ואת-רם, ואת-כלוביי.

9 שירו לו, זמרו-לו-- {ס} שיחו, בכל-נפלאותיו. {ר}

9 ויולד, מן-חודש אשתו--את-יובב, ואת-צביא, ואת-מישא, ואת-מלכם.

9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו, ושכן תחתיו, ולא ירגז, עוד; ולא-יוסיפו בני-עוולה לבלותו, כאשר בראשונה.

9 וישמע, תועו מלך חמת: כי הכה דויד, את-כל-חיל הדדעזר מלך-צובה.

9 ולמשלמיהו, בנים ואחים בני-חיל--שמונה עשר. {ס}

9 ואחיהם, לתולדותם, תשע מאות, וחמישים ושישה; כל-אלה אנשים, ראשי אבות לבית אבותיהם. {ס}

9 ובני כוש--סבא וחווילה, וסבתא ורעמא וסבתכא; ובני רעמא, שבא ודדן. {ס}

9 וייצאו בני עמון, ויערכו מלחמה פתח העיר; והמלכים אשר-באו, לבדם בשדה.

9 ויפשיטוהו--וישאו את-ראשו, ואת-כליו; וישלחו בארץ-פלשתים סביב, לבשר את-עצביהם--ואת-העם.

9 ויבואו, עד-גורן כידון; וישלח עוזא את-ידו, לאחוז את-הארון--כי שמטו, הבקר.

9 כול, בני דויד--מלבד בני-פילגשים, ותמר אחותם. {פ}

9 וישמחו העם, על-התנדבם, כי בלב שלם, התנדבו ליהוה; וגם דויד המלך, שמח שמחה גדולה. {פ}

9 וילך דויד, הלוך וגדול; ויהוה צבאות, עימו. {פ}

9 וידבר יהוה אל-גד, חוזה דויד לאמור.

9 בני שמעי, שלומית וחזיאל והרן--שלושה; אלה ראשי האבות, ללעדן. {ס}

9 ואתה שלמה-בני דע את-אלוהי אביך ועובדהו, בלב שלם ובנפש חפצה--כי כל-לבבות דורש יהוה, וכל-יצר מחשבות מבין: אם-תדרשנו יימצא לך, ואם-תעזבנו יזניחך לעד.

9 ולמזרח, ישב עד-לבוא מדברה, למן-הנהר, פרת: כי מקניהם רבו, בארץ גלעד.

10 ובן-שלמה, רחבעם; אבייה בנו אסא בנו, יהושפט בנו.

10 וייחר-אף יהוה, בעוזא, ויכהו, על אשר-שלח ידו על-הארון; וימת שם, לפני אלוהים.

10 השלישי זכור, בניו ואחיו שנים {ר} עשר. {ס}

10 וישלח את-הדורם-בנו אל-המלך-דויד לשאול-לו לשלום ולברכו, על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי-איש מלחמות תועו, היה הדדעזר; וכול, כלי זהב וכסף--ונחושת.

10 עזר, הראש; עובדיה, השני, אליאב, השלישי.

10 ולחוסה מן-בני-מררי, בנים--שמרי הראש כי לא-היה בכור, וישימהו אביהו לראש.

10 לך ודיברת אל-דויד לאמור, כה אמר יהוה, שלוש, אני נוטה עליך: בחר-לך אחת מהנה, ואעשה-לך.

10 ורם, הוליד את-עמינדב; ועמינדב הוליד את-נחשון, נשיא בני יהודה.

10 וישאל דויד באלוהים, לאמור--האעלה על-פלשתים, ונתתם בידי; ויאמר לו יהוה עלה, ונתתים בידך.

10 ובני שמעי--יחת זינא, ויעוש ובריעה; אלה בני-שמעי, ארבעה.

10 ובני, אלקנה--עמשיי, ואחימות.

10 ומן-הכוהנים: ידעיה ויהויריב, ויכין.

10 לבני, עוזיאל: עמינדב השר--ואחיו, מאה ושנים עשר. {פ}

10 להקוץ, {ר} השביעי, {ס} לאבייה, השמיני. {ס}

10 ויברך דויד את-יהוה, לעיני כל-הקהל; ויאמר דויד, ברוך אתה יהוה אלוהי ישראל אבינו, מעולם, ועד-עולם.

10 השביעי לחודש השביעי, חלץ הפלוני מן-בני אפריים; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

10 ובימי שאול, עשו מלחמה עם-ההגריאים, וייפלו, בידם; ויישבו, באוהליהם, על-כל-פני, מזרח לגלעד. {ס}

10 וכוש, ילד את-נמרוד; הוא החל, להיות גיבור בארץ. {ס}

10 ויקרא יעבץ לאלוהי ישראל לאמור, אם-ברך תברכני והרבית את-גבולי והייתה ידך עימי, ועשית מרעה, לבלתי עוצבי--ויבא אלוהים, את אשר-שאל. {ס}

10 ואלה ראשי הגיבורים אשר לדויד, המתחזקים עימו במלכותו עם-כל-ישראל להמליכו--כדבר יהוה, על-ישראל. {ס}

10 וירא יואב, כי-הייתה פני-המלחמה אליו--פנים ואחור; ויבחר, מכל-בחור בישראל, ויערוך, לקראת ארם.

10 ובני ידיעאל, בלהן; ובני בלהן, יעוש ובנימין ואהוד וכנענה וזיתן, ותרשיש, ואחישחר.

10 הוא-יבנה בית, לשמי, והוא יהיה-לי לבן, ואני-לו לאב; והכינותי כיסא מלכותו, על-ישראל--עד-עולם.

10 התהללו, בשם קודשו-- {ס} ישמח, לב מבקשי יהוה. {ר}

10 וישימו, את-כליו, בית, אלוהיהם; ואת-גולגולתו תקעו, בית דגון. {ס}

10 ואת-יעוץ ואת-שכיה, ואת-מרמה; אלה בניו, ראשי אבות.

10 ראה עתה, כי-יהוה בחר בך לבנות-בית למקדש--חזק ועשה. {פ}

10 ולמימים, אשר ציוויתי שופטים על-עמי ישראל, והכנעתי, את-כל-אויביך; ואגיד לך, ובית יבנה-לך יהוה.

11 לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת, והנצח וההוד, כי-כול, בשמיים ובארץ: לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכול לראש.

11 ואלה מספר הגיבורים, אשר לדויד: ישובעם בן-חכמוני, ראש השלישים--הוא-עורר את-חניתו על-שלוש-מאות חלל, בפעם אחת.

11 וישמעו, כול יבש גלעד, את כל-אשר-עשו פלשתים, לשאול.

11 ועזריה בן-חלקייה בן-משולם בן-צדוק, בן-מריות בן-אחיטוב, נגיד, בית האלוהים. {ס}

11 חלקייהו השני טבליהו השלישי, זכריהו הרביעי; כל-בנים ואחים לחוסה, שלושה עשר.

11 ומחושים הוליד את-אביטוב, ואת-אלפעל.

11 כל-אלה בני ידיעאל, לראשי האבות, גיבורי, חיילים--שבעה-עשר אלף ומאתיים, יוצאי צבא למלחמה.

11 השמיני לחודש השמיני, סיבכיי החושתי לזרחי; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

11 אלקנה--בני, אלקנה, צופיי בנו, ונחת בנו.

11 ובני-גד לנגדם, ישבו בארץ הבשן--עד-סלכה.

11 וייתן דויד לשלמה בנו את-תבנית האולם ואת-בתיו וגנזכיו ועלייותיו, וחדריו הפנימים--ובית הכפורת.

11 וכלוב אחי-שוחה, הוליד את-מחיר: הוא, אבי אשתון.

11 יורם בנו אחזיהו בנו, יואש בנו.

11 עתה בני, יהי יהוה עימך; והצלחת, ובנית בית יהוה אלוהיך, כאשר, דיבר עליך.

11 ונחשון הוליד את-שלמא, ושלמא הוליד את-בועז.

11 ומצריים ילד את-לודים ואת-ענמים, ואת-להבים--ואת-נפתוחים.

11 משמנה, הרביעי, ירמיה, החמישי.

11 וייחר לדויד, כי-פרץ יהוה פרץ בעוזא; ויקרא למקום ההוא, פרץ עוזא, עד, היום הזה.

11 ויעלו בבעל-פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר דויד, פרץ האלוהים את-אויביי בידי כפרץ מים; על-כן, קראו שם-המקום ההוא--בעל פרצים.

11 ויקרא דויד, לצדוק ולאביתר הכוהנים; וללויים, לאוריאל עשיה ויואל שמעיה, ואליאל, ועמינדב. {ס}

11 הרביעי, ליצרי--בניו ואחיו, שנים עשר. {ס}

11 לישוע, {ר} התשיעי, {ס} לשכניהו, העשירי. {ס}

11 דרשו יהוה, ועוזו-- {ס} בקשו פניו, תמיד. {ר}

11 והיה, כי-מלאו ימיך ללכת עם-אבותיך, והקימותי את-זרעך אחריך, אשר יהיה מבניך; והכינותי, את-מלכותו.

11 גם-אותם, הקדיש המלך דויד ליהוה, עם-הכסף והזהב, אשר נשא מכל-הגויים--מאדום וממואב ומבני עמון, ומפלשתים ומעמלק.

11 ואת, יתר העם, נתן, ביד אבשי אחיו; ויערכו, לקראת בני עמון.

11 ויבוא גד, אל-דויד; ויאמר לו כה-אמר יהוה, קבל-לך.

11 ויהי-יחת הראש, וזיזה השני; ויעוש ובריעה, לא-הרבו בנים, ויהיו לבית אב, לפקודה אחת. {ס}

12 ויעזבו שם, את-אלוהיהם; ויאמר דויד, ויישרפו באש. {פ}

12 ויירא דויד את-האלוהים, ביום ההוא לאמור: היך אביא אליי, את ארון האלוהים.

12 יואל הראש, ושפם המשנה; ויעניי ושפט, בבשן.

12 ותבנית, כול אשר היה ברוח עימו, לחצרות בית-יהוה ולכל-הלשכות, סביב--לאוצרות בית האלוהים, ולאוצרות הקודשים.

12 ובועז הוליד את-עובד, ועובד הוליד את-ישי.

12 אך ייתן-לך יהוה שכל ובינה, ויצווך על-ישראל, ולשמור, את-תורת יהוה אלוהיך.

12 בני קהת, עמרם יצהר חברון ועוזיאל--ארבעה. {ס}

12 אם-שלוש שנים רעב, ואם-שלושה חודשים נספה מפני-צריך וחרב אויביך למשגת, ואם-שלושת ימים חרב יהוה ודבר בארץ, ומלאך יהוה משחית בכל-גבול ישראל: ועתה ראה, מה-אשיב את-שולחי דבר. {ס}

12 ואחריו אלעזר בן-דודו, האחוחי; הוא, בשלושה הגיבורים.

12 והעושר והכבוד, מלפניך, ואתה מושל בכול, ובידך כוח וגבורה; ובידך, לגדל ולחזק לכול.

12 ואת-פתרוסים ואת-כסלוחים, אשר יצאו משם פלשתים--ואת-כפתורים. {ס}

12 ויקומו, כל-איש חיל, וישאו את-גופת שאול ואת גופות בניו, ויביאום יבשה; ויקברו את-עצמותיהם תחת האלה, ביבש, ויצומו, שבעת ימים.

12 ויאמר, אם-תחזק ממני ארם--והיית לי, לתשועה; {ס} ואם-בני עמון יחזקו ממך, והושעתיך.

12 ועדיה, בן-ירוחם, בן-פשחור, בן-מלכייה; ומעשיי בן-עדיאל בן-יחזרה בן-משולם בן-משילמית, בן-אימר.

12 ואבשי בן-צרויה, הכה את-אדום בגיא המלח, שמונה עשר, אלף.

12 ואשתון, הוליד את-בית רפא ואת-פסח, ואת-תחינה, אבי עיר נחש; אלה, אנשי רכה. {ס}

12 לאלה מחלקות השוערים לראשי הגברים, משמרות--לעומת אחיהם: לשרת, בבית יהוה.

12 הוא יבנה-לי, בית; וכוננתי את-כיסאו, עד-עולם.

12 ובני אלפעל, עבר ומשעם ושמד; הוא בנה את-אונו, ואת-לוד ובנותיה.

12 החמישי {ר} נתניהו, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

12 זכרו, נפלאותיו אשר עשה-- {ס} מופתיו, ומשפטי-פיהו. {ר}

12 ושופים וחופים בני עיר, חושים בני אחר.

12 עתיי, השישי, אליאל, השביעי.

12 אמציהו בנו עזריה בנו, יותם בנו.

12 התשיעי לחודש התשיעי, אביעזר הענותותי לבן ימיני; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

12 לאלישיב, {ר} עשתי עשר, {ס} ליקים, שנים עשר. {ס}

12 ויאמר להם, אתם ראשי האבות ללויים; התקדשו, אתם ואחיכם, והעליתם את ארון יהוה אלוהי ישראל, אל-הכינותי לו.

12 אליאב בנו ירוחם בנו, אלקנה בנו.

13 לחופה, {ר} שלושה עשר, {ס} לישבאב, ארבעה עשר. {ס}

13 כי למבראשונה, לא אתם--פרץ יהוה אלוהינו בנו, כי-לא דרשנוהו כמשפט.

13 ואחיהם לבית אבותיהם, מיכאל ומשולם ושבע ויוריי ויעכן וזיע ועבר--שבעה. {ס}

13 ובני קנז, עותניאל ושריה; ובני עותניאל, חתת.

13 ועתה אלוהינו, מודים אנחנו לך; ומהללים, לשם תפארתך.

13 ולמחלקות הכוהנים והלויים, ולכל-מלאכת עבודת בית-יהוה; ולכל-כלי, עבודת בית-יהוה.

13 יוחנן, השמיני, אלזבד, התשיעי.

13 ואישיי הוליד את-בכורו, את-אליאב--ואבינדב, השני, ושמעא, השלישי.

13 ויפילו גורלות כקטון כגדול, לבית אבותם--לשער ושער. {פ}

13 אני אהיה-לו לאב, והוא יהיה-לי לבן; וחסדי, לא-אסיר מעימו, כאשר הסירותי, מאשר היה לפניך.

13 בני עמרם, אהרון ומשה; וייבדל אהרון להקדישו קודש קודשים הוא-ובניו, עד-עולם--להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו, עד-עולם.

13 ויאמר דויד אל-גד, צר-לי מאוד; אפלה-נא ביד-יהוה, כי-רבים רחמיו מאוד, וביד-אדם, אל-אפול.

13 ויוסיפו עוד פלשתים, ויפשטו בעמק.

13 אז תצליח--אם-תשמור לעשות את-החוקים ואת-המשפטים, אשר ציווה יהוה את-משה על-ישראל; חזק ואמץ, אל-תירא ואל-תיחת.

13 הוא-היה עם-דויד בפס דמים, והפלשתים נאספו-שם למלחמה, ותהי חלקת השדה, מלאה שעורים; והעם נסו, מפני פלשתים.

13 ובריעה ושמע--המה ראשי האבות, ליושבי איילון; המה הבריחו, את-יושבי גת.

13 אחז בנו חזקייהו בנו, מנשה בנו.

13 ובני שמואל הבכור ושני, ואבייה. {ס}

13 וכנען, ילד את-צידון בכורו--ואת-חת.

13 העשירי לחודש העשירי, מהריי הנטופתי לזרחי; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

13 וימת שאול, במעלו אשר מעל ביהוה, על-דבר יהוה, אשר לא-שמר; וגם-לשאול באוב, לדרוש.

13 זרע, ישראל עבדו-- {ס} בני יעקוב, בחיריו. {ר}

13 השישי בוקייהו, בניו ואחיו שנים {ר} עשר. {ס}

13 חזק ונתחזקה בעד-עמנו, ובעד ערי אלוהינו; ויהוה, הטוב בעיניו יעשה.

13 ולא-הסיר דויד את-הארון אליו, אל-עיר דויד; ויטהו, אל-בית עובד-אדום הגיתי.

13 ואחיהם, ראשים לבית אבותם, אלף, ושבע מאות ושישים--גיבורי חיל, מלאכת עבודת בית-האלוהים.

13 בני נפתלי, יחציאל וגוני ויצר ושלום--בני בלהה. {פ}

13 וישם באדום נציבים, ויהיו כל-אדום עבדים לדויד; ויושע יהוה את-דויד, בכול אשר הלך.

14 ולא-דרש ביהוה, וימיתהו; ויסב, את-המלוכה, לדויד, בן-ישי. {פ}

14 אמון בנו, יאשייהו בנו.

14 וכי מי אני, ומי עמי, כי-נעצור כוח, להתנדב כזאת: כי-ממך הכול, ומידך נתנו לך.

14 ואת-היבוסי, ואת-האמורי, ואת, הגרגשי.

14 ומעונותיי, הוליד את-עופרה; ושריה, הוליד את-יואב אבי גיא חרשים--כי חרשים, היו. {פ}

14 ירמיהו, העשירי, מכבניי, עשתי עשר. {ס}

14 לבלגה, {ר} חמישה עשר, {ס} לאימר, שישה עשר. {ס}

14 לזהב במשקל לזהב, לכל-כלי עבודה ועבודה; לכול כלי הכסף במשקל, לכל-כלי עבודה ועבודה.

14 אלה בני אביחיל, בן-חורי בן-ירוח בן-גלעד בן-מיכאל בן-ישישיי בן-יחדו--בן-בוז.

14 ויישב ארון האלוהים עם-בית עובד אדום, בביתו--שלושה חודשים; ויברך יהוה את-בית עובד-אדום, ואת-כל-אשר-לו. {ס}

14 וישאל עוד דויד, באלוהים, ויאמר לו האלוהים, לא תעלה אחריהם: הסב, מעליהם, ובאת להם, ממול הבכאים.

14 בני מררי, מחלי; לבני בנו שמעי בנו, עוזה בנו.

14 ויתקדשו, הכוהנים והלויים, להעלות, את-ארון יהוה אלוהי ישראל.

14 עשתי-עשר לעשתי עשר החודש, בניה הפרעתוני מן-בני אפריים; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {ס}

14 בני מנשה, אשריאל אשר ילדה; פילגשו, הארמייה, ילדה, את-מכיר אבי גלעד.

14 הוא, יהוה אלוהינו-- {ס} בכל-הארץ, משפטיו. {ר}

14 ואחייו ששק, וירמות.

14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי, עד-העולם; וכיסאו, יהיה נכון עד-עולם.

14 ומשה, איש האלוהים--בניו, ייקראו על-שבט הלוי. {ס}

14 וייפול הגורל מזרחה, לשלמיהו; וזכריהו בנו יועץ בשכל, הפילו גורלות, וייצא גורלו, צפונה.

14 וימלוך דויד, על-כל-ישראל; ויהי, עושה משפט וצדקה--לכל-עמו.

14 ומן-הלויים: שמעיה בן-חשוב בן-עזריקם בן-חשביה, מן-בני מררי.

14 והנה בעוניי הכינותי לבית-יהוה, זהב כיכרים מאה-אלף וכסף אלף אלפים כיכרים, ולנחושת ולברזל אין משקל, כי לרוב היה; ועצים ואבנים הכינותי, ועליהם תוסיף.

14 וייגש יואב והעם אשר-עימו, לפני ארם--למלחמה; וינוסו, מפניו.

14 השביעי ישראלה, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

14 ויתייצבו בתוך-החלקה ויצילוה, ויכו את-פלשתים; ויושע יהוה, תשועה גדולה.

14 וייתן יהוה דבר, בישראל; וייפול, מישראל, שבעים אלף, איש.

14 נתנאל, הרביעי, רדיי, החמישי.

15 אלה מבני-גד, ראשי הצבא; אחד למאה הקטן, והגדול לאלף.

15 השמיני {ר} ישעיהו, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

15 ובני, יאשייהו--הבכור יוחנן, השני יהויקים; השלישי, צדקייהו, הרביעי, שלום.

15 וישאו בני-הלויים, את ארון האלוהים, כאשר ציווה משה, כדבר יהוה--בכתפם במוטות, עליהם. {פ}

15 השנים עשר לשנים עשר החודש, חלדיי הנטופתי לעותניאל; ועל, מחלוקתו, עשרים וארבעה, אלף. {פ}

15 ובקבקר חרש, וגלל; ומתניה, בן-מיכא, בן-זכרי, בן-אסף.

15 אחי בן-עבדיאל בן-גוני, ראש לבית אבותם.

15 כי-גרים אנחנו לפניך ותושבים, ככל-אבותינו: כצל ימינו על-הארץ, ואין מקוה.

15 ומשקל למנורות הזהב, ונרותיהם זהב, במשקל-מנורה ומנורה, ונרותיה; ולמנורות הכסף במשקל למנורה ונרותיה, כעבודת מנורה ומנורה.

15 ובני עמון ראו, כי-נס ארם, וינוסו גם-הם מפני אבשי אחיו, ויבואו העירה; ויבוא יואב, ירושלים. {ס}

15 אוצם, השישי, דויד, השביעי.

15 ככול הדברים האלה, וככול החזון הזה--כן דיבר נתן, אל-דויד. {פ}

15 ויהי כשומעך את-קול הצעדה, בראשי הבכאים--אז, תצא במלחמה: כי-יצא האלוהים לפניך, להכות את-מחנה פלשתים.

15 וישלח האלוהים מלאך לירושלים, להשחיתה, וכהשחית ראה יהוה ויינחם על-הרעה, ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה עומד, עם-גורן אורנן היבוסי. {ס}

15 ובני כלב בן-יפונה, עירו אלה ונעם; ובני אלה, וקנז.

15 ועימך לרוב, עושי מלאכה--חוצבים, וחרשי אבן ועץ; וכל-חכם, בכל-מלאכה.

15 ויואב בן-צרויה, על-הצבא; ויהושפט בן-אחילוד, מזכיר.

15 ויירדו שלושה מן-השלושים ראש על-הצור, אל-דויד--אל-מערת, עדולם; ומחנה פלשתים, חונה בעמק רפאים.

15 זכרו לעולם, בריתו-- {ס} דבר ציווה, לאלף דור. {ר}

15 בני משה, גרשום ואליעזר.

15 שמעא בנו חגייה בנו, עשיה בנו. {פ}

15 וזבדיה וערד, ועדר.

15 ומכיר לקח אישה, לחופים ולשופים, ושם אחותו מעכה, ושם השני צלופחד; ותהיינה לצלופחד, בנות.

15 ואת-החיווי ואת-הערקי, ואת-הסיני.

15 לחזיר, שבעה {ר} עשר, {ס} להפיצץ, שמונה עשר. {ס}

15 לעובד אדום, נגבה; ולבניו, בית האסופים.

16 ויאמר דויד, לשרי הלויים, להעמיד את-אחיהם המשוררים, בכלי-שיר נבלים וכינורות ומצלתיים--משמיעים להרים-בקול, לשמחה. {פ}

16 ויבוא המלך דויד, ויישב לפני יהוה; ויאמר, מי-אני יהוה אלוהים ומי ביתי, כי הביאותני, עד-הלום.

16 לשופים ולחוסה, למערב, עם שער שלכת, במסילה העולה; משמר, לעומת משמר. {ס}

16 לזהב לכסף ולנחושת ולברזל, אין מספר; קום ועשה, ויהי יהוה עימך.

16 ויעש דויד, כאשר ציווהו האלוהים; ויכו את-מחנה פלשתים, מגבעון ועד-גזרה.

16 ואת-הארוודי ואת-הצמרי, ואת-החמתי. {ס}

16 ואלה, אשר העמיד דויד על-ידי-שיר--בית יהוה: ממנוח, הארון.

16 ובני, יהויקים--יכוניה בנו, צדקייה בנו.

16 ויישבו בגלעד בבשן, ובבנותיה, ובכל-מגרשי שרון, על-תוצאותם.

16 התשיעי מתניהו, בניו ואחיו {ר} שנים עשר. {ס}

16 וירא ארם, כי ניגפו לפני ישראל, וישלחו מלאכים, ויוציאו את-ארם אשר מעבר הנהר; ושופך שר-צבא הדדעזר, לפניהם.

16 ואת-הזהב משקל לשולחנות המערכת, לשולחן ושולחן; וכסף, לשולחנות הכסף.

16 ועובדיה, בן-שמעיה, בן-גלל, בן-ידותון; וברכיה בן-אסא בן-אלקנה, היושב בחצרי נטופתי.

16 ועל, שבטי ישראל--לראובני נגיד, אליעזר בן-זכרי; {ס} לשמעוני--שפטיהו, בן-מעכה. {ס}

16 אלה הם, אשר עברו את-הירדן בחודש הראשון, והוא ממלא, על-כל-גדותיו; ויבריחו, את-כל-העמקים, למזרח, ולמערב. {פ}

16 ותלד מעכה אשת-מכיר, בן, ותקרא שמו פרש, ושם אחיו שרש; ובניו, אולם ורקם.

16 וצדוק בן-אחיטוב ואבימלך בן-אביתר, כוהנים; ושוושא, סופר.

16 ואחיותיהם, צרויה ואביגיל; ובני צרויה, אבשי ויואב ועשהאל--שלושה.

16 אשר כרת, את-אברהם-- {ס} ושבועתו, ליצחק. {ר}

16 ודויד, אז במצודה; ונציב פלשתים, אז בבית לחם.

16 ובני, יהללאל--זיף וזיפה, תיריא ואשראל.

16 ויישא דויד את-עיניו, וירא את-מלאך יהוה עומד בין הארץ ובין השמיים, וחרבו שלופה בידו, נטויה על-ירושלים; וייפול דויד והזקנים מכוסים בשקים, על-פניהם.

16 לפתחיה, תשעה {ר} עשר, {ס} ליחזקאל, העשרים. {ס}

16 ומיכאל וישפה ויוחא, בני בריעה.

16 יהוה אלוהינו--כול ההמון הזה אשר הכינונו, לבנות-לך בית לשם קודשך: מידך הוא, ולך הכול.

16 בני גרשום, שבואל הראש.

17 ויהיו משרתים לפני משכן אוהל-מועד, בשיר, עד-בנות שלמה את-בית יהוה, בירושלים; ויעמדו כמשפטם, על-עבודתם.

17 והמזלגות והמזרקות והקשוות, זהב טהור; ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור, ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור.

17 ובני אולם, בדן; אלה בני גלעד, בן-מכיר בן-מנשה.

17 ויצו דויד לכל-שרי ישראל, לעזור לשלמה בנו. {ס}

17 ובניהו, בן-יהוידע, על-הכרתי, והפלתי; ובני-דויד הראשונים, ליד המלך. {פ}

17 ויהיו בני-אליעזר, רחביה הראש; ולא-היה לאליעזר בנים אחרים, ובני רחביה רבו למעלה. {ס}

17 ובן-עזרה--יתר ומרד, ועפר וילון; ותהר את-מרים ואת-שמיי, ואת-ישבח אבי אשתמוע.

17 בני שם--עילם ואשור, וארפכשד ולוד וארם; ועוץ וחול, וגתר ומשך. {ס}

17 למזרח, הלויים שישה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה; {ס} ולאסופים, שניים שניים.

17 ויעמידהא ליעקוב, לחוק-- {ס} לישראל, ברית עולם. {ר}

17 ויאמר דויד אל-האלוהים הלוא אני אמרתי למנות בעם, ואני-הוא אשר-חטאתי והרע הרעותי, ואלה הצאן, מה עשו; יהוה אלוהיי, תהי נא ידך בי ובבית אבי, ובעמך, לא למגפה. {ס}

17 ויוגד לדויד, ויאסוף את-כל-ישראל ויעבור הירדן, ויבוא אליהם, ויערוך אליהם; ויערוך דויד לקראת ארם, מלחמה, ויילחמו, עימו.

17 העשירי שמעי, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

17 ויבואו, מן-בני בנימין ויהודה, עד-למצד, לדויד.

17 ללוי חשביה בן-קמואל, לאהרון צדוק. {ס}

17 והשוערים שלום ועקוב, וטלמון ואחימן; ואחיהם שלום, הראש.

17 וזבדיה ומשולם, וחזקי וחבר.

17 ויעמידו הלויים, את הימן בן-יואל, ומן-אחיו, אסף בן-ברכיהו; {ס} ומן-בני מררי אחיהם, איתן בן-קושיהו.

17 כולם, התייחשו, בימי, יותם מלך-יהודה--ובימי, ירובעם מלך-ישראל. {פ}

17 ותקטן זאת בעיניך אלוהים, ותדבר על-בית-עבדך למרחוק; וראיתני, כתור האדם המעלה--יהוה אלוהים.

17 וידעתי אלוהיי--כי אתה בוחן לבב, ומישרים תרצה; אני, ביושר לבבי התנדבתי כל-אלה, ועתה עמך הנמצאו-פה, ראיתי בשמחה להתנדב-לך.

17 וייצא שם-דויד, בכל-הארצות; ויהוה נתן את-פחדו, על-כל-הגויים.

17 ובני יכוניה אסיר, שאלתיאל בנו.

17 ויתאו דויד, ויאמר: מי ישקני מים, מבור בית-לחם אשר בשער.

17 ליכין, אחד {ר} ועשרים, {ס} לגמול, שניים ועשרים. {ס}

17 ואביגיל, ילדה את-עמשא; ואבי עמשא, יתר הישמעאלי.

18 ואלה העומדים, ובניהם: מבני, הקהתי--הימן המשורר, בן-יואל בן-שמואל.

18 ליהודה, אליהו מאחי דויד; {ס} ליששכר--עומרי, בן-מיכאל. {ס}

18 יהוה, אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, שומרה-זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם, אליך.

18 ועימהם, אחיהם המשנים: זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועוני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתיתיהו ואליפלהו ומקניהו ועובד אדום, ויעיאל--השוערים.

18 וייצא דויד, לפניהם, ויען ויאמר להם, אם-לשלום באתם אליי לעוזרני יהיה-לי עליכם לבב ליחד; ואם-לרמותני לצריי, בלא חמס בכפיי, ירא אלוהי אבותינו, ויוכח. {ס}

18 הלוא יהוה אלוהיכם עימכם, והניח לכם מסביב: כי נתן בידי, את יושבי הארץ, ונכבשה הארץ לפני יהוה, ולפני עמו.

18 ויבקעו השלושה במחנה פלשתים, וישאבו-מים מבור בית-לחם אשר בשער, וישאו, ויביאו אל-דויד; ולא-אבה דויד לשתותם, וינסך אותם ליהוה.

18 ולמזבח הקטורת זהב מזוקק, במשקל; ולתבנית המרכבה, הכרובים זהב לפורשים, וסוככים, על-ארון ברית-יהוה.

18 לאמור, לך אתן ארץ-כנען-- {ס} חבל, נחלתכם. {ר}

18 ואחותו, המולכת--ילדה, את-אישהוד, ואת-אביעזר, ואת-מחלה.

18 בני יצהר, שלומית הראש.

18 לפרבר, למערב--ארבעה, למסילה, שניים, לפרבר.

18 ואשתו היהודייה, ילדה את-ירד אבי גדור ואת-חבר אבי שוכו, ואת-יקותיאל, אבי זנוח; ואלה, בני בתיה בת-פרעה, אשר לקח, מרד. {ס}

18 מה-יוסיף עוד דויד אליך, לכבוד את-עבדך; ואתה, את-עבדך ידעת.

18 וישמריי ויזליאה ויובב, בני אלפעל.

18 וכלב בן-חצרון, הוליד את-עזובה אישה--ואת-יריעות; ואלה בניה, ישר ושובב וארדון.

18 ועד-הנה, בשער המלך מזרחה; המה, השוערים, למחנות, בני לוי.

18 ומלכירם ופדיה, ושנאצר, יקמיה הושמע, ונדביה.

18 וינס ארם, מלפני ישראל, ויהרוג דויד מארם שבעת אלפים רכב, וארבעים אלף איש רגלי; ואת שופך שר-הצבא, המית.

18 עשתי- {ר} עשר עזראל, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

18 וארפכשד, ילד את-שלח; ושלח, ילד את-עבר.

18 ומלאך יהוה אמר אל-גד, לאמור לדויד: כי יעלה דויד, להקים מזבח ליהוה, בגורן, אורנן היבוסי.

18 לדליהו, שלושה {ר} ועשרים, {ס} למעזיהו, ארבעה ועשרים. {פ}

18 בני-ראובן וגדי וחצי שבט-מנשה, מן-בני-חיל, אנשים נושאי מגן וחרב ודורכי קשת, ולמודי מלחמה--ארבעים וארבעה אלף ושבע-מאות ושישים, יוצאי צבא.

19 ויקים וזכרי, וזבדי.

19 אלה פקודתם לעבודתם, לבוא לבית-יהוה כמשפטם, ביד, אהרון אביהם: כאשר ציווהו, יהוה אלוהי ישראל. {פ}

19 בן-אלקנה, בן-ירוחם, בן-אליאל, בן-תוח.

19 ולעבר יולד, שני בנים: שם האחד פלג, כי בימיו נפלגה הארץ, ושם אחיו, יוקטן.

19 יהוה--בעבור עבדך וכליבך, עשית את כל-הגדולה הזאת: להודיע, את-כל-הגדולות.

19 ושלום בן-קורא בן-אביסף בן-קורח ואחיו לבית-אביו הקורחים, על מלאכת העבודה, שומרי הסיפים, לאוהל; ואבותיהם על-מחנה יהוה, שומרי המבוא.

19 ויעשו מלחמה, עם-ההגריאים, ויטור ונפיש, ונודב.

19 אלה, מחלקות השוערים, לבני הקורחי, ולבני מררי.

19 ותמת, עזובה; וייקח-לו כלב את-אפרת, ותלד לו את-חור.

19 ובני פדיה, זרובבל ושמעי; ובן-זרובבל משולם וחנניה, ושלומית אחותם.

19 והמשוררים, הימן אסף ואיתן--במצלתיים נחושת, להשמיע.

19 ולשלמה בני, תן לבב שלם, לשמור מצוותיך, עדוותיך וחוקיך; ולעשות הכול, ולבנות הבירה אשר-הכינותי. {פ}

19 עתה, תנו לבבכם ונפשכם, לדרוש, ליהוה אלוהיכם; וקומו, ובנו את-מקדש יהוה האלוהים, להביא את-ארון ברית-יהוה וכלי קודש האלוהים, לבית הנבנה לשם-יהוה. {פ}

19 ויעל דויד בדבר-גד, אשר דיבר בשם יהוה.

19 בהיותכם, מתי מספר-- {ס} כמעט, וגרים בה. {ר}

19 ויאמר חלילה לי מאלוהיי מעשות זאת, הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלושת הגיבורים.

19 ויראו עבדי הדדעזר, כי ניגפו לפני ישראל, וישלימו עם-דויד, ויעבדוהו; ולא-אבה ארם, להושיע את-בני-עמון עוד. {ס}

19 ובני, אשת הודייה--אחות נחם, אבי קעילה הגרמי; ואשתמוע, המעכתי.

19 לזבולון, ישמעיהו בן-עובדיהו; {ס} לנפתלי--ירימות, בן-עזריאל. {ס}

19 ויהיו, בני שמידע--אחיין ושכם, ולקחי ואניעם. {פ}

19 הכול בכתב מיד יהוה, עליי השכיל--כול, מלאכות התבנית. {פ}

19 השנים עשר לחשביה, {ר} בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

19 בני, חברון--ירייהו הראש, אמריה השני, יחזיאל השלישי, ויקמעם הרביעי.

19 ורוח לבשה, את-עמשיי ראש השלישים, לך דויד ועימך בן-ישי, שלום שלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלוהיך; ויקבלם דויד, וייתנם בראשי הגדוד. {פ}

20 וישב אורנן, וירא את-המלאך, וארבעת בניו עימו, מתחבאים; ואורנן, דש חיטים.

20 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל, ועוני ואליאב, ומעשיהו, ובניהו--בנבלים, על-עלמות.

20 וממנשה נפלו על-דויד, בבואו עם-פלשתים על-שאול למלחמה--ולא עזרום: כי בעצה, שילחוהו סרני פלשתים לאמור, בראשינו, ייפול אל-אדוניו שאול.

20 בני, עוזיאל--מיכה הראש, ויישייה השני.

20 ויאמר דויד לשלמה בנו, חזק ואמץ ועשה--אל-תירא, ואל-תיחת: כי יהוה אלוהים אלוהיי, עימך--לא ירפך ולא יעזבך, עד-לכלות כל-מלאכת עבודת בית-יהוה.

20 ובני שימון--אמנון ורינה, בן-חנן ותילון; ובני ישעי, זוחת ובן-זוחת.

20 וייעזרו עליהם--ויינתנו בידם ההגריאים, וכול שעימהם: כי לאלוהים זעקו, במלחמה, ונעתור להם, כי-בטחו בו.

20 ויאמר דויד לכל-הקהל, ברכו-נא את-יהוה אלוהיכם; ויברכו כל-הקהל, ליהוה אלוהי אבותיהם, וייקדו וישתחוו ליהוה, ולמלך.

20 ויוקטן ילד, את-אלמודד ואת-שלף, ואת-חצרמוות, ואת-ירח.

20 ויתהלכו, מגוי אל-גוי-- {ס} ומממלכה, אל-עם אחר. {ר}

20 ואבשי אחי-יואב, הוא היה ראש השלושה, והוא עורר את-חניתו, על-שלוש מאות חלל; ולו-שם, בשלושה.

20 וחשובה ואוהל וברכיה וחסדיה, יושב חסד--חמש.

20 ולבני לוי, הנותרים: לבני עמרם שובאל, לבני שובאל יחדיהו. {ס}

20 ואליעיניי וצילתיי, ואליאל.

20 בן-צוף, בן-אלקנה, בן-מחת, בן-עמשיי.

20 ופינחס בן-אלעזר, נגיד היה עליהם לפנים--יהוה עימו.

20 יהוה אין כמוך, ואין אלוהים זולתך, בכול אשר-שמענו, באוזנינו.

20 והלויים--אחייה, על-אוצרות בית האלוהים, ולאוצרות, הקודשים. {ס}

20 וחור הוליד את-אורי, ואורי הוליד את-בצלאל. {ס}

20 ובני אפריים, שותלח; וברד בנו ותחת בנו, ואלעדה בנו ותחת בנו.

20 לבני אפריים, הושע בן-עזזיהו; לחצי שבט מנשה, יואל בן-פדיהו. {ס}

20 לשלושה עשר שובאל, בניו ואחיו שנים {ר} עשר. {ס}

21 לרחביהו--לבני רחביהו, הראש יישייה. {ס}

21 בני לעדן בני הגרשוני ללעדן, ראשי האבות ללעדן הגרשוני--יחיאלי. {ס}

21 וזבד בנו ושותלח בנו, ועזר ואלעד; והרגום, אנשי-גת הנולדים בארץ, כי ירדו, לקחת את-מקניהם.

21 ועדיה ובראיה ושמרת, בני שמעי.

21 בני, שלה בן-יהודה--ער אבי לכה, ולעדה אבי מרשה; ומשפחות בית-עבודת הבוץ, לבית אשבע.

21 לא-הניח לאיש, לעושקם-- {ס} ויוכח עליהם, מלכים. {ר}

21 ובן-חנניה, פלטיה וישעיה; בני רפיה בני ארנן, בני עובדיה בני שכניה.

21 ויבוא דויד, עד-אורנן; ויבט אורנן, וירא את-דויד, וייצא מן-הגורן, וישתחו לדויד אפיים ארצה.

21 בן-אלקנה, בן-יואל, בן-עזריה, בן-צפניה.

21 זכריה בן משלמיה, שוער פתח לאוהל מועד.

21 וישבו מקניהם, גמליהם חמישים אלף וצאן מאתיים וחמישים אלף, וחמורים, אלפיים; ונפש אדם, מאה אלף.

21 ומתיתיהו ואליפלהו, ומקניהו ועובד אדום, ויעיאל, ועזזיהו--בכינורות על-השמינית, לנצח.

21 לארבעה עשר מתיתיהו, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

21 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עולות ליהוה, למוחרת היום ההוא--פרים אלף אילים אלף כבשים אלף, ונסכיהם; וזבחים לרוב, לכל-ישראל.

21 ואחר, בא חצרון אל-בת-מכיר אבי גלעד, והוא לקחה, והוא בן-שישים שנה; ותלד לו, את-שגוב.

21 מן-השלושה בשניים נכבד, ויהי להם לשר; ועד-השלושה, לא-בא. {ס}

21 ואת-הדורם ואת-אוזל, ואת-דקלה.

21 בלכתו אל-ציקלג, נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד, ואליהוא, וצילתיי: ראשי האלפים, אשר למנשה.

21 והנה, מחלקות הכוהנים והלויים, לכל-עבודת, בית האלוהים; ועימך בכל-מלאכה לכל-נדיב בחכמה, לכל-עבודה, והשרים וכל-העם, לכל-דבריך. {ס}

21 לחצי המנשה גלעדה, יידו בן-זכריהו; {ס} לבנימין--יעשיאל, בן-אבנר. {ס}

21 בני מררי מחלי ומושי, בני מחלי אלעזר וקיש.

21 ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ: אשר הלך האלוהים לפדות לו עם, לשום לך שם גדולות ונוראות--לגרש מפני עמך אשר-פדית ממצריים, גויים.

22 ושגוב, הוליד את-יאיר; ויהי-לו, עשרים ושלוש ערים, בארץ, הגלעד. {ס}

22 לחמישה {ר} עשר לירמות, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

22 כולם הברורים לשוערים בסיפים, מאתיים ושנים עשר; המה בחצריהם התייחשם, המה ייסד דויד ושמואל הרואה באמונתם.

22 וכנניהו שר-הלויים, במשא--יסור, במשא, כי מבין, הוא.

22 וימת, אלעזר, ולא-היו לו בנים, כי אם-בנות; ויישאום בני-קיש, אחיהם.

22 לדן, עזראל בן-ירוחם; אלה, שרי שבטי ישראל.

22 ואת-עיבל ואת-אבימאל, ואת-שבא.

22 כי-חללים רבים נפלו, כי מהאלוהים המלחמה; ויישבו תחתיהם, עד-הגולה. {פ}

22 בן-תחת, בן-אסיר, בן-אביסף, בן-קורח.

22 ותיתן את-עמך ישראל לך, לעם--עד-עולם; ואתה יהוה, היית להם לאלוהים.

22 ויוקים ואנשי כוזבא, ויואש ושרף אשר-בעלו למואב--וישובי לחם; והדברים, עתיקים.

22 ובני שכניה, שמעיה; ובני שמעיה, חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט--שישה.

22 אל-תיגעו, במשיחיי-- {ס} ובנביאיי, אל-תרעו. {ר} {ש}

22 וישפן ועבר, ואליאל.

22 ויאכלו וישתו לפני יהוה, ביום ההוא--בשמחה גדולה; וימליכו שנית לשלמה בן-דויד, וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכוהן.

22 ליצהרי שלומות, לבני שלומות יחת. {ס}

22 ויתאבל אפריים אביהם, ימים רבים; ויבואו אחיו, לנחמו.

22 בני, יחיאלי--זיתם ויואל אחיו, על-אוצרות בית יהוה. {ס}

22 בניה בן-יהוידע בן-איש-חיל רב-פעלים, מן-קבצאל; הוא הכה, את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את-הארי בתוך הבור, ביום השלג.

22 ויאמר דויד אל-אורנן, תנה-לי מקום הגורן, ואבנה-בו מזבח, ליהוה; בכסף מלא תנהו לי, ותיעצר המגפה מעל העם.

22 והמה, עזרו עם-דויד על-הגדוד, כי-גיבורי חיל, כולם; ויהיו שרים, בצבא.

23 ובני, חצי שבט מנשה, ישבו, בארץ; מבשן עד-בעל חרמון, ושניר והר-חרמון--המה רבו.

23 והוא-הכה את-האיש המצרי איש מידה חמש באמה, וביד המצרי חנית כמנור אורגים, ויירד אליו, בשבט; ויגזול את-החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו.

23 והם ובניהם על-השערים לבית-יהוה, לבית האוהל--למשמרות.

23 ועבדון וזכרי, וחנן.

23 ויבוא, אל-אשתו, ותהר, ותלד בן; ויקרא את-שמו בריעה, כי ברעה הייתה בביתו.

23 בן-יצהר, בן-קהת, בן-לוי, בן-ישראל. {ס}

23 המה, היוצרים, ויושבי נטעים, וגדרה; עם-המלך במלאכתו, ישבו שם. {ס}

23 ובן-נעריה, אליועיניי וחזקייה ועזריקם--שלושה. {ס}

23 וייקח גשור-וארם את-חוות יאיר מאיתם, את-קנת ואת-בנותיה--שישים עיר; כל-אלה, בני מכיר אבי-גלעד.

23 ואת-אופיר ואת-חווילה, ואת-יובב; כל-אלה, בני יוקטן. {ס}

23 כי לעת-יום ביום, יבואו על-דויד לעוזרו--עד-למחנה גדול, כמחנה אלוהים. {פ}

23 וברכיה, ואלקנה, שוערים, לארון.

23 שירו ליהוה, כל-הארץ-- {ס} בשרו מיום-אל-יום, ישועתו. {ר}

23 ועתה יהוה--הדבר אשר דיברת על-עבדך ועל-ביתו, ייאמן עד-עולם; ועשה, כאשר דיברת.

23 ויאמר אורנן אל-דויד קח-לך, ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה נתתי הבקר לעולות, והמוריגים לעצים והחיטים למנחה--הכול נתתי.

23 בני מושי, מחלי ועדר וירמות--שלושה. {ס}

23 ובניי, ירייהו; אמריהו, השני, יחזיאל השלישי, יקמעם הרביעי. {ס}

23 ויישב שלמה על-כיסא יהוה למלך, תחת-דויד אביו--ויצלח; וישמעו אליו, כל-ישראל.

23 ולא-נשא דויד מספרם, למבן עשרים שנה ולמטה: כי אמר יהוה, להרבות את-ישראל ככוכבי השמיים.

23 לעמרמי, ליצהרי, לחברוני, לעוזיאלי.

23 לשישה עשר לחנניהו, בניו {ר} ואחיו שנים עשר. {ס}

24 ואלה מספרי ראשי החלוץ, לצבא, באו על-דויד, חברונה: להסב מלכות שאול, אליו--כפי יהוה. {ס}

24 וכל-השרים, והגיבורים, וגם, כל-בני המלך דויד--נתנו יד, תחת שלמה המלך.

24 בני עוזיאל מיכה, לבני מיכה שמיר.

24 אלה עשה, בניהו בן-יהוידע; ולו-שם, בשלושה הגיבורים.

24 לשבעה עשר ליושבקשה, בניו ואחיו שנים {ר} עשר. {ס}

24 לארבע רוחות, יהיו השוערים: מזרח ימה, צפונה ונגבה.

24 אלה בני-לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם, במספר שמות לגולגלותם, עושי המלאכה, לעבודת בית יהוה--מבן עשרים שנה, ומעלה.

24 ויאמר המלך דויד, לאורנן, לא, כי-קנה אקנה בכסף מלא: כי לא-אשא אשר-לך, ליהוה, והעלות עולה, חינם.

24 וחנניה ועילם, וענתותייה.

24 ושבואל בן-גרשום בן-משה, נגיד על-האוצרות. {ס}

24 ובתו שארה, ותיבן את-בית-חורון התחתון ואת-העליון, ואת, אוזן שארה.

24 ואחיו אסף, העומד על-ימינו--אסף בן-ברכיהו, בן-שמעא.

24 יואב בן-צרויה החל למנות, ולא כילה, ויהי בזאת קצף, על-ישראל; ולא עלה המספר, במספר דברי-הימים למלך דויד. {ס}

24 ספרו בגויים, את-כבודו-- {ס} בכל-העמים, נפלאותיו. {ר}

24 ואלה, ראשי בית-אבותם: ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודוויה ויחדיאל, אנשים גיבורי חיל--אנשי שמות, ראשים לבית אבותם.

24 וייאמן ויגדל שמך עד-עולם, לאמור--יהוה צבאות אלוהי ישראל, אלוהים לישראל; ובית-דויד עבדך, נכון לפניך.

24 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשיי וזכריהו ובניהו ואליעזר, הכוהנים, מחצרים בחצוצרות, לפני ארון האלוהים; ועובד אדום ויחייה, שוערים לארון.

24 בני, שמעון: נמואל וימין, יריב זרח שאול.

24 ובני אליועיניי, הודוויהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני--שבעה. {ס}

24 ואחר מות-חצרון, בכלב אפרתה; ואשת חצרון, אבייה, ותלד לו, את-אשחור אבי תקוע. {ס}

24 שם ארפכשד, שלח.

25 עבר פלג, רעו.

25 בני יהודה, נושאי צינה ורומח--ששת אלפים ושמונה מאות, חלוצי צבא. {ס}

25 אחי מיכה יישייה, {ס} לבני יישייה זכריהו. {ס}

25 בן-מיכאל בן-בעשיה, בן-מלכייה.

25 ויגדל יהוה את-שלמה למעלה, לעיני כל-ישראל; וייתן עליו, הוד מלכות, אשר לא-היה על-כל-מלך לפניו, על-ישראל. {פ}

25 מן-השלושים, הנו נכבד הוא, ואל-השלושה, לא-בא; וישימהו דויד, על-משמעתו. {ס}

25 שלום בנו מבשם בנו, משמע בנו.

25 ויהי דויד וזקני ישראל, ושרי האלפים: ההולכים, להעלות את-ארון ברית-יהוה מן-בית עובד-אדום--בשמחה. {פ}

25 לשמונה עשר לחנני, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

25 ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים, מעת אל-עת--עם-אלה.

25 כי אתה אלוהיי, גלית את-אוזן עבדך, לבנות לו, בית; על-כן מצא עבדך, להתפלל לפניך.

25 כי גדול יהוה ומהולל, מאוד-- {ס} ונורא הוא, על-כל-אלוהים. {ר}

25 כי אמר דויד, הניח יהוה אלוהי-ישראל לעמו; וישכון בירושלים, עד-לעולם.

25 וייתן דויד לאורנן, במקום, שקלי זהב, משקל שש מאות.

25 ויהיו בני-ירחמאל בכור חצרון, הבכור רם; ובונה ואורן ואוצם, אחייה.

25 ויפדיה ופנואל, בני ששק.

25 ועל אוצרות המלך, עזמוות בן-עדיאל; {ס} ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים, ובמגדלות, יהונתן, בן-עוזייהו. {ס}

25 וימעלו, באלוהי אבותיהם; ויזנו, אחרי אלוהי עמי-הארץ, אשר-השמיד אלוהים, מפניהם.

25 ואחיו, לאליעזר--רחביהו בנו וישעיהו בנו, ויורם בנו, וזכרי בנו, ושלומית בנו.

25 ורפח בנו, ורשף ותלח בנו--ותחן בנו.

26 ושמשריי ושחריה, ועתליה.

26 ועתה יהוה, אתה-הוא האלוהים; ותדבר, על-עבדך, הטובה, הזאת.

26 וגם, ללויים--אין-לשאת את-המשכן ואת-כל-כליו, לעבודתו.

26 כי כל-אלוהי העמים, אלילים-- {ס} ויהוה, שמיים עשה. {ר}

26 ויהי, בעזור האלוהים, את-הלויים, נושאי ארון ברית-יהוה; ויזבחו שבעה-פרים, ושבעה אילים.

26 ודויד, בן-ישי, מלך, על-כל-ישראל.

26 מן-בני שמעון, גיבורי חיל לצבא--שבעת אלפים, ומאה. {ס}

26 ותהי אישה אחרת לירחמאל, ושמה עטרה; היא, אם אונם. {ס}

26 ובני, משמע--חמואל בנו זכור בנו, שמעי בנו.

26 ויער אלוהי ישראל את-רוח פול מלך-אשור, ואת-רוח תילגת פלנסר מלך אשור, ויגלם לראובני ולגדי, ולחצי שבט מנשה; ויביאם לחלח וחבור והרא, ונהר גוזן, עד, היום הזה. {פ}

26 ועל, עושי מלאכת השדה, לעבודת, האדמה--עזרי, בן-כלוב. {ס}

26 בן-אתני בן-זרח, בן-עדיה.

26 לעדן בנו עמיהוד בנו, אלישמע בנו.

26 הוא שלומות ואחיו, על כל-אוצרות הקודשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי-האלפים והמאות--ושרי הצבא.

26 לתשעה {ר} עשר למלותי, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

26 בני מררי מחלי ומושי, {ס} בני יעזייהו בנו. {ס}

26 כי באמונה המה, ארבעת גיבורי השוערים--הם, הלויים; והיו, על-הלשכות, ועל האוצרות, בית האלוהים.

26 וגיבורי, החיילים: עשהאל {ר} אחי יואב, {ס} אלחנן בן-דודו מבית לחם. {ס}

26 וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; ויקרא, אל-יהוה, ויענהו באש מן-השמיים, על מזבח העולה. {ס}

26 שרוג נחור, תרח.

27 אברם, הוא אברהם. {ס}

27 ודויד מכורבל במעיל בוץ, וכל-הלויים הנושאים את-הארון, והמשוררים, וכנניה השר המשא המשוררים; ועל-דויד, איפוד בד.

27 ולשמעי בנים שישה עשר, ובנות שש, ולאחיו, אין בנים רבים; וכול, משפחתם, לא הרבו, עד-בני יהודה. {ס}

27 לעשרים, לאלייתה--בניו {ר} ואחיו, שנים עשר. {ס}

27 והימים, אשר מלך על-ישראל--ארבעים, שנה: בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש.

27 בני, מררי--ליעזייהו בנו, ושוהם וזכור ועברי. {ס}

27 מן-המלחמות ומן-השלל, הקדישו--לחזק, לבית יהוה.

27 נון בנו, יהושוע בנו.

27 כי בדברי דויד האחרונים, המה מספר בני-לוי, מבן עשרים שנה, ולמעלה.

27 ויהיו בני-רם, בכור ירחמאל--מעץ וימין, ועקר.

27 ויאמר יהוה למלאך, וישב חרבו אל-נדנה.

27 וסביבות בית-האלוהים, ילינו: כי-עליהם משמרת, והם על-המפתח ולבוקר לבוקר.

27 בן-איתן בן-זימה, בן-שמעי.

27 ועתה, הואלת לברך את-בית עבדך, להיות לעולם, לפניך: כי-אתה יהוה בירכת, ומבורך לעולם. {פ}

27 הוד והדר, לפניו-- {ס} עוז וחדווה, במקומו. {ר}

27 ויערשיה ואלייה וזכרי, בני ירוחם.

27 שמות, {ר} ההרורי, {ס} חלץ, הפלוני. {ס}

27 ועל-הכרמים--שמעי, הרמתי; {ס} ועל שבכרמים לאוצרות היין, זבדי השפמי. {ס}

27 מן-בני, הלוי--ארבעת אלפים, ושש מאות. {ס}

27 בני, לוי: גרשון, קהת ומררי.

28 בעת ההיא--בראות דויד כי-ענהו יהוה, בגורן אורנן היבוסי; ויזבח, שם.

28 אלה ראשי אבות לתולדותם, ראשים; אלה, ישבו בירושלים.

28 ויהוידע, הנגיד לאהרון; ועימו, שלושת אלפים ושבע מאות. {ס}

28 ויישבו בבאר-שבע ומולדה, וחצר שועל.

28 עירא בן-עיקש {ר} התקועי, {ס} אביעזר הענתותי. {ס}

28 וכל-ישראל, מעלים את-ארון ברית-יהוה, בתרועה ובקול שופר, ובחצוצרות ובמצלתיים; משמיעים, בנבלים וכינורות.

28 ובני, קהת--עמרם יצהר, וחברון ועוזיאל. {ס}

28 וימת בשיבה טובה, שבע ימים עושר וכבוד; וימלוך שלמה בנו, תחתיו.

28 ועל-הזיתים והשקמים אשר בשפילה, בעל חנן הגדרי; {ס} ועל-אוצרות השמן, יועש. {ס}

28 למחלי, אלעזר, ולא-היה לו, בנים. {ס}

28 הבו ליהוה, משפחות עמים-- {ס} הבו ליהוה, כבוד ועוז. {ר}

28 בן-יחת בן-גרשום, בן-לוי. {ס}

28 ומהם, על-כלי העבודה: כי-במספר יביאום, ובמספר יוציאום.

28 ויהיו בני-אונם, שמיי וידע; ובני שמיי, נדב ואבישור.

28 וכול ההקדיש שמואל הרואה, ושאול בן-קיש, ואבנר בן-נר, ויואב בן-צרויה--כול, המקדיש, על יד-שלומית, ואחיו. {פ}

28 ואחוזתם, ומושבותם--בית-אל, ובנותיה; ולמזרח נערן--ולמערב גזר ובנותיה ושכם ובנותיה, עד-עייה ובנותיה.

28 לאחד ועשרים להותיר, בניו ואחיו שנים {ר} עשר. {ס}

28 כי מעמדם ליד-בני אהרון, לעבודת בית יהוה, על-החצרות ועל-הלשכות, ועל-טוהרת לכל-קודש--ומעשה, עבודת בית האלוהים.

28 בני, אברהם--יצחק, וישמעאל. {ס}

29 ליצהרי כנניהו ובניו, למלאכה החיצונה על-ישראל--לשוטרים, ולשופטים.

29 וללחם המערכת ולסולת למנחה, ולרקיקי המצות, ולמחבת, ולמורבכת; ולכל-משורה, ומידה.

29 אלה, תולדותם: בכור ישמעאל נביות, וקדר ואדבאל ומבשם.

29 ובבלהה ובעצם, ובתולד.

29 ודברי דויד המלך, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על-דברי שמואל הרואה, ועל-דברי נתן הנביא, ועל-דברי גד החוזה.

29 לקיש, בני-קיש ירחמאל. {ס}

29 ובני עמרם, אהרון ומשה ומרים; {ס} ובני אהרון--נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר.

29 הבו ליהוה, כבוד שמו; {ס} שאו מנחה, ובואו לפניו-- {ר} השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש. {ס}

29 ומהם, ממונים על-הכלים, ועל, כל-כלי הקודש; ועל-הסולת והיין והשמן, והלבונה והבשמים.

29 סיבכיי, {ר} החושתי, {ס} עיליי, האחוחי. {ס}

29 ויהי, ארון ברית יהוה, בא, עד-עיר דויד; ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון, ותרא את-המלך דויד מרקד ומשחק, ותיבז לו, בליבה. {פ}

29 ובני מררי אחיהם, על-השמאל--איתן, בן-קישי, בן-עבדי, בן-מלוך.

29 וצדוק נער, גיבור חיל; ובית-אביו שרים, עשרים ושניים. {ס}

29 ועל-ידי בני-מנשה, בית-שאן ובנותיה תענך ובנותיה, מגידו ובנותיה, דור ובנותיה; באלה, ישבו, בני יוסף, בן-ישראל. {פ}

29 לשניים ועשרים לגידלתי, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

29 ומשכן יהוה אשר-עשה משה במדבר, ומזבח העולה--בעת ההיא: בבמה, בגבעון.

29 ועל-הבקר הרועים בשרון, שרטיי השרוני; {ס} ועל-הבקר, בעמקים, שפט, בן-עדליי. {ס}

29 ושם אשת אבישור, אביהיל; ותלד לו, את-אחבן ואת-מוליד.

29 ובגבעון ישבו, אבי גבעון; ושם אשתו, מעכה.

30 אלעזר הוליד את-פינחס, פינחס הוליד את-אבישוע.

30 ובבתואל ובחורמה, ובציקלג.

30 משמע ודומה, משא חדד ותימא.

30 חילו מלפניו, כל-הארץ-- {ר} אף-תיכון תבל, בל-תימוט. {ס}

30 ובני מושי, מחלי ועדר וירימות; אלה בני הלויים, לבית אבותיהם.

30 עם כל-מלכותו, וגבורתו; והעיתים, אשר עברו עליו ועל-ישראל, ועל, כל-ממלכות הארצות. {פ}

30 ולא-יכול דויד ללכת לפניו, לדרוש אלוהים: כי נבעת--מפני, חרב מלאך יהוה. {ס}

30 לשלושה {ר} ועשרים למחזיאות, בניו ואחיו שנים עשר. {ס}

30 בן-חשביה בן-אמציה, בן-חלקייה.

30 ומן-בני, הכוהנים, רוקחי המרקחת, לבשמים.

30 ומן-בני בנימין אחי שאול, שלושת אלפים; ועד-הנה, מרביתם, שומרים, משמרת בית שאול. {ס}

30 לחברוני חשביהו ואחיו בני-חיל אלף ושבע-מאות, על פקודת ישראל, מעבר לירדן, מערבה--לכול מלאכת יהוה, ולעבודת המלך.

30 ולעמוד בבוקר בבוקר, להודות ולהלל ליהוה; וכן, לערב.

30 מהריי, {ר} הנטופתי, {ס} חלד בן-בענה, הנטופתי. {ס}

30 ובנו הבכור, עבדון; וצור וקיש, ובעל ונדב.

30 בני אשר, ימנה וישווה וישווי ובריעה--ושרח אחותם.

30 ובני נדב, סלד ואפיים; וימת סלד, לא בנים.

30 ועל-הגמלים--אוביל, הישמעאלי; {ס} ועל-האתונות, יחדיהו המרונותי. {ס}

31 איתיי {ר} בן-ריביי, מגבעת בני בנימין, {ס} בניה, הפרעתוני. {ס}

31 ועל-הצאן, יזיז ההגרי; כל-אלה שרי הרכוש, אשר למלך דויד. {ס}

31 ואבישוע הוליד את-בוקי, ובוקי הוליד את-עוזי.

31 ומן-בני אפריים, עשרים אלף ושמונה מאות--גיבורי חיל, אנשי שמות לבית אבותם. {ס}

31 יטור נפיש, וקדמה; אלה הם, בני ישמעאל. {ס}

31 ומתיתיה, מן-הלויים, הוא הבכור, לשלום הקורחי--באמונה, על מעשה החביתים.

31 ישמחו השמיים, ותגל הארץ-- {ר} ויאמרו בגויים, יהוה מלך. {ס}

31 ובני בריעה, חבר ומלכיאל; הוא, אבי ברזית.

31 בן-אמצי בן-בני, בן-שמר.

31 ויפילו גם-הם גורלות לעומת אחיהם בני-אהרון, לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך, וראשי האבות, לכוהנים וללויים--אבות הראש, לעומת אחיו הקטן. {ס}

31 לארבעה ועשרים {ר} לרוממתי עזר, בניו ואחיו שנים עשר. {פ}

31 ובני אפיים, ישעי; ובני ישעי ששן, ובני ששן אחליי.

31 לחברוני ירייה הראש, לחברוני לתולדותיו לאבות--בשנת הארבעים למלכות דויד, נדרשו, ויימצא בהם גיבורי חיל, ביעזר גלעד.

31 וגדור ואחייו, וזכר.

31 ובבית מרכבות ובחצר סוסים, ובבית בראי ובשעריים; אלה עריהם, עד-מלוך דויד.

31 ולכול העלות עולות, ליהוה, לשבתות, לחודשים ולמועדים--במספר כמשפט עליהם תמיד, לפני יהוה.

32 ובני קטורה פילגש אברהם, ילדה את-זמרן ויוקשן ומדן ומדיין--וישבק ושוח; ובני יוקשן, שבא ודדן. {ס}

32 ובני ידע אחי שמיי, יתר ויונתן; וימת יתר, לא בנים. {ס}

32 ומחצי מטה מנשה, שמונה עשר אלף, אשר ניקבו בשמות, לבוא להמליך את-דויד. {ס}

32 וחצריהם עיטם ועין, רימון ותוכן ועשן; ערים, חמש.

32 חוריי {ר} מנחלי געש, {ס} אביאל הערבתי. {ס}

32 ועוזי הוליד את-זרחיה, וזרחיה הוליד את-מריות.

32 בן-מחלי, בן-מושי, בן-מררי, בן-לוי. {ס}

32 ושמרו את-משמרת אוהל-מועד, ואת משמרת הקודש, ומשמרת, בני אהרון אחיהם--לעבודת, בית יהוה. {פ}

32 ואחיו בני-חיל, אלפיים ושבע מאות--ראשי האבות; ויפקידם דויד המלך, על-הראובני והגדי וחצי שבט המנשי, לכל-דבר האלוהים, ודבר המלך. {פ}

32 ויהונתן דוד-דויד יועץ, איש-מבין וסופר הוא; ויחיאל בן-חכמוני, עם-בני המלך. {ס}

32 וחבר הוליד את-יפלט, ואת-שומר ואת-חותם, ואת, שועא אחותם.

32 ומקלות, הוליד את-שמאה; ואף-המה, נגד אחיהם ישבו בירושלים--עם-אחיהם. {ס}

32 ירעם הים, ומלואו-- {ר} יעלוץ השדה, וכל-אשר-בו. {ס}

32 ומן-בני הקהתי מן-אחיהם, על-לחם המערכת, להכין, שבת שבת.

33 אז ירננו, עצי היער: {ר} מלפני יהוה--כי-בא, לשפוט את-הארץ. {ס}

33 ובני מדיין, עיפה ועפר וחנוך, ואבידע, ואלדעה; כל-אלה, בני קטורה. {ס}

33 ואלה המשוררים ראשי אבות ללויים, בלשכות--פטורים: כי-יומם ולילה עליהם, במלאכה.

33 ובני יונתן, פלת וזזא; אלה היו, בני ירחמאל.

33 ואחיתופל, יועץ למלך; וחושיי הארכי, ריע המלך. {ס}

33 ומבני יששכר, יודעי בינה לעיתים, לדעת, מה-יעשה ישראל--ראשיהם מאתיים, וכל-אחיהם על-פיהם. {ס}

33 עזמוות, {ר} הבחרומי, {ס} אליחבא, השעלבוני. {ס}

33 מריות הוליד את-אמריה, ואמריה הוליד את-אחיטוב.

33 ובני יפלט, פסך ובמהל ועשוות; אלה, בני יפלט.

33 ואחיהם, הלויים: נתונים--לכל-עבודת, משכן בית האלוהים.

33 ונר הוליד את-קיש, וקיש הוליד את-שאול; ושאול, הוליד את-יהונתן ואת-מלכישוע, ואת-אבינדב, ואת-אשבעל.

33 וכל-חצריהם, אשר סביבות הערים האלה--עד-בעל; {ס} זאת, מושבותם, והתייחשם, להם.

34 ובן-יהונתן, מריב בעל; ומריב בעל, הוליד את-מיכה.

34 ובני, שמר--אחי ורוהגה, וחובה וארם.

34 ויולד אברהם, את-יצחק; בני יצחק, עשיו וישראל. {ס}

34 ואהרון ובניו מקטירים על-מזבח העולה, ועל-מזבח הקטורת, לכול, מלאכת קודש הקודשים; ולכפר, על-ישראל, ככול אשר ציווה, משה עבד האלוהים. {פ}

34 בני, השם {ר} הגיזוני, {ס} יונתן בן-שגה, ההררי. {ס}

34 ואחיטוב הוליד את-צדוק, וצדוק הוליד את-אחימעץ.

34 אלה ראשי האבות ללויים לתולדותם, ראשים; אלה, ישבו בירושלים. {ס}

34 הודו ליהוה, כי טוב-- {ר} כי לעולם, חסדו. {ס}

34 ואחרי אחיתופל, יהוידע בן-בניהו ואביתר, ושר-צבא למלך, יואב. {פ}

34 ומשובב וימלך, ויושה בן-אמציה.

34 מזבולון יוצאי צבא, עורכי מלחמה בכל-כלי מלחמה--חמישים אלף: ולעדור, בלא-לב ולב. {ס}

34 ולא-היה לששן בנים, כי אם-בנות; ולששן עבד מצרי, ושמו ירחע.

35 ויואל; ויהוא, בן-יושיביה, בן-שריה, בן-עשיאל.

35 בני, עשיו--אליפז רעואל ויעוש, ויעלם וקורח. {ס}

35 ואחימעץ הוליד את-עזריה, ועזריה הוליד את-יוחנן.

35 ובני, מיכה--פיתון ומלך, ותארע ואחז.

35 ואלה, בני אהרון--אלעזר בנו פינחס בנו, אבישוע בנו.

35 וייתן ששן את-בתו לירחע עבדו, לאישה; ותלד לו, את-עתיי.

35 ובן-הלם, אחיו; צופח וימנע, ושלש ועמל.

35 ואמרו--הושיענו אלוהי ישענו, {ר} וקבצנו והצילנו מן-הגויים: {ס} להודות לשם קודשך, {ר} להשתבח בתהילתך. {ס}

35 ובגבעון ישבו אבי-גבעון, יעיאל; ושם אשתו, מעכה.

35 אחיאם {ר} בן-שכר ההררי, {ס} אליפל בן-אור. {ס}

35 ומנפתלי, שרים אלף; ועימהם בצינה וחנית, שלושים ושבעה אלף. {ס}

36 חפר, המכרתי, {ר} אחייה, הפלוני. {ס}

36 ברוך יהוה, אלוהי ישראל-- {ר} מן-העולם, ועד העולם; ויאמרו כל-העם, אמן-- {ס} והלל, ליהוה. {ר} {ש}

36 ומן-הדני עורכי מלחמה, עשרים-ושמונה אלף ושש מאות. {ס}

36 בני, אליפז--תימן ואומר צפי וגעתם, קנז ותמנע ועמלק. {ס}

36 ועתיי הוליד את-נתן, ונתן הוליד את-זבד.

36 ואליועיניי ויעקובה וישוחיה ועשיה ועדיאל, וישימיאל--ובניה.

36 ויוחנן, הוליד את-עזריה; הוא, אשר כיהן, בבית, אשר-בנה שלמה בירושלים.

36 בוקי בנו עוזי בנו, זרחיה בנו.

36 בני, צופח--סוח וחרנפר ושועל, וברי וימרה.

36 ואחז, הוליד את-יהועדה, ויהועדה הוליד את-עלמת ואת-עזמוות, ואת-זמרי; וזמרי, הוליד את-מוצא.

36 ובנו הבכור, עבדון; וצור וקיש, ובעל ונר ונדב.

37 וגדור ואחייו, וזכריה ומקלות.

37 בני, רעואל--נחת זרח, שמה ומיזה. {ס}

37 מריות בנו אמריה בנו, אחיטוב בנו.

37 וזיזא בן-שפעי בן-אלון בן-ידיה בן-שמרי, בן-שמעיה.

37 ויולד עזריה, את-אמריה; ואמריה, הוליד את-אחיטוב.

37 ויעזוב-שם, לפני ארון ברית-יהוה, לאסף, ולאחיו: לשרת לפני הארון, תמיד--לדבר-יום ביומו.

37 בצר והוד, ושמא ושלשה ויתרן--ובארא.

37 ומאשר, יוצאי צבא לערוך מלחמה--ארבעים אלף. {ס}

37 וזבד הוליד את-אפלל, ואפלל הוליד את-עובד.

37 ומוצא, הוליד את-בנעא; רפה בנו אלעשה בנו, אצל בנו.

37 חצרו, הכרמלי, {ס} נעריי, {ר} בן-אזביי. {ס}

38 ובני, יתר--יפונה ופספה, וארא.

38 יואל אחי נתן, {ס} מבחר בן- {ר} הגרי. {ס}

38 ועובד הוליד את-יהוא, ויהוא הוליד את-עזריה.

38 ובני שעיר, לוטן ושובל וצבעון וענה, ודישון ואצר, ודישן. {ס}

38 ועובד אדום ואחיהם, שישים ושמונה; {ס} ועובד אדום בן-ידיתון וחוסה, לשוערים.

38 ומקלות, הוליד את-שמאם; ואף-הם, נגד אחיהם ישבו בירושלים--עם-אחיהם. {ס}

38 ולאצל, שישה בנים--ואלה שמותם עזריקם בוכרו וישמעאל ושעריה, ועובדיה וחנן; כל-אלה, בני אצל.

38 אלה הבאים בשמות, נשיאים במשפחותם; ובית, אבותיהם, פרצו, לרוב.

38 צדוק בנו, אחימעץ בנו. {ס}

38 ואחיטוב הוליד את-צדוק, וצדוק הוליד את-שלום.

38 ומעבר לירדן מן-הראובני והגדי וחצי שבט מנשה, בכול כלי צבא מלחמה--מאה ועשרים, אלף. {ס}

39 ואת צדוק הכוהן, ואחיו הכוהנים, לפני, משכן יהוה--בבמה, אשר בגבעון.

39 וילכו למבוא גדור, עד למזרח הגיא, לבקש מרעה, לצאנם.

39 צלק, העמוני; נחריי, הברותי, נושא, כלי יואב בן- {ר} צרויה. {ס}

39 ושלום הוליד את-חלקייה, וחלקייה הוליד את-עזריה.

39 כל-אלה אנשי מלחמה, עודרי מערכה, בלבב שלם באו חברונה, להמליך את-דויד על-כל-ישראל; וגם כל-שרית ישראל, לב אחד--להמליך את-דויד.

39 ונר הוליד את-קיש, וקיש הוליד את-שאול; ושאול, הוליד את-יהונתן ואת-מלכישוע, ואת-אבינדב, ואת-אשבעל.

39 ובני לוטן, חורי והומם; ואחות לוטן, תמנע. {ס}

39 ובני, עשק אחיו: אולם בכורו--יעוש השני, ואליפלט השלישי.

39 ואלה, מושבותם, לטירותם, בגבולם--לבני אהרון למשפחת הקהתי, כי להם היה הגורל.

39 ועזריה הוליד את-חלץ, וחלץ הוליד את-אלעשה.

39 ובני, עולא--ארח וחניאל, ורציא.

40 בני שובל, עליין ומנחת ועיבל שפי ואונם; ובני צבעון, איה וענה. {ס}

40 וימצאו מרעה, שמן וטוב, והארץ רחבת ידיים, ושוקטת ושלווה: כי מן-חם, היושבים שם לפנים.

40 ובן-יהונתן, מריב בעל; ומרי-בעל, הוליד את-מיכה.

40 ועזריה הוליד את-שריה, ושריה הוליד את-יהוצדק.

40 וייתנו להם את-חברון, בארץ יהודה, ואת-מגרשיה, סביבותיה.

40 ואלעשה הוליד את-סיסמיי, וסיסמיי הוליד את-שלום.

40 עירא, היתרי, {ס} גרב, היתרי. {ס}

40 כל-אלה בני-אשר ראשי בית-האבות ברורים, גיבורי חיילים, ראשי, הנשיאים; והתייחשם בצבא, במלחמה, מספרם אנשים, עשרים ושישה אלף. {ס}

40 להעלות עולות ליהוה על-מזבח העולה, תמיד--לבוקר ולערב; ולכל-הכתוב בתורת יהוה, אשר ציווה על-ישראל.

40 ויהיו-שם עם-דויד ימים שלושה, אוכלים ושותים: כי-הכינו להם, אחיהם.

40 ויהיו בני-אולם אנשים גיבורי-חיל דורכי קשת, ומרבים בנים ובני בנים--מאה, וחמישים; כל-אלה, מבני בנימין. {פ}

41 ועימהם, הימן וידותון, ושאר הברורים, אשר ניקבו בשמות--להודות, ליהוה, כי לעולם, חסדו.

41 ובני, מיכה--פיתון ומלך, ותחרע.

41 ויהוצדק הלך--בהגלות יהוה, את-יהודה וירושלים: ביד, נבוכדנאצר. {פ}

41 וגם הקרובים-אליהם עד-יששכר וזבולון ונפתלי, מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבילים וצימוקים ויין-ושמן ובקר וצאן--לרוב: כי שמחה, בישראל. {פ}

41 אורייה, {ר} החיתי, {ס} זבד, בן-אחליי. {ס}

41 ואת-שדה העיר, ואת-חצריה--נתנו, לכלב בן-יפונה. {ס}

41 ויבואו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקייהו מלך-יהודה, ויכו את-אוהליהם ואת-המעונים אשר נמצאו-שמה ויחרימום עד-היום הזה, ויישבו, תחתיהם: כי-מרעה לצאנם, שם.

41 ושלום הוליד את-יקמיה, ויקמיה הוליד את-אלישמע. {ס}

41 בני ענה, דישון; ובני דישון, חמרן ואשבן ויתרן וכרן.

42 ולבני אהרון, נתנו את-ערי המקלט--את-חברון ואת-לבנה, ואת-מגרשיה; ואת-יתיר ואת-אשתמוע, ואת-מגרשיה.

42 עדינא בן-שיזא הראובני, {ר} ראש לראובני--ועליו שלושים. {ס}

42 ואחז, הוליד את-יערה, ויערה הוליד את-עלמת ואת-עזמוות, ואת-זמרי; וזמרי, הוליד את-מוצא.

42 בני-אצר, בלהן וזעוון יעקן; בני דישון, עוץ וארן. {פ}

42 ועימהם הימן וידותון חצוצרות ומצלתיים, למשמיעים, וכלי, שיר האלוהים; ובני ידותון, לשער.

42 ובני כלב אחי ירחמאל, מישע בכורו הוא אבי-זיף, ובני מרשה, אבי חברון.

42 ומהם מן-בני שמעון, הלכו להר שעיר, אנשים, חמש מאות; ופלטיה ונעריה ורפיה ועוזיאל, בני ישעי--בראשם.

43 ובני, חברון--קורח ותפוח, ורקם ושמע.

43 וילכו כל-העם, איש לביתו; וייסוב דויד, לברך את-ביתו. {פ}

43 חנן, בן-מעכה, ויושפט, {ר} המתני. {ס}